אניטה, אניטה.
על עץ הדובדבן השביר היא טיפסה
בזהירות אותה ילדה בשם אניטה
ודובדבן קטפה לה, ואכלה אותו, אך זה, פתאום קרה אסון.
ימים עברו, אף חודשים, העץ נשבר, נגדעו שורשים.
אניטה, אניטה ספרי לי ילדתי, מדוע זה
מדוע, שברת לי את עצי?
אניטה, אניטה אמרי לי הכל, אני לא אכעס
אלא רק אחמול.
דובדבן אחד אחרון נותר שעוד לא התייבש.
דובדבן ששמרתי אותו לנצח, אותו דובדבן
יקר הוא חשוב, לקחה אותו גם אניטה.
אניטה אניטה, מדוע זה? לקחת לי את דובדבני,
הרי את עצמי שברת, אניטה אניטה.
את ילדתי, ספרי לי, כיצד זאת, איך עשית?
ממני לקחת אניטה, את חפץ ליבי.
תגובות (7)
מה דעתי שאני יתרגשתי מאוד מכתיבתך
אתה הצלחתה להוריד דימה מעיני
ואיפה נעלמתה?
מה שלומך?
שיר יפה מאוד
אוהבת שרית
תודה רבה שרית, את תמיד מחזקת אותי! :)
אני ברוך ה' פה, והכל בסדר D:
תודה על הביקורת.
דעתי ??? אתה שואל אותי מה פאקינג דעתי ???
אז אני אגיד לך מה דעתי זה מהמממםם !!!!!!!
כל הסיפורים שלך מהממים , יפים , מעניניים , עם כישרון אדירר !!!
אתה חייב להמשיך לכתוב עוד ♥
איך חשבת על זה ??
שיר יפה D:
אני אהבתי
השיר מבוסס על הסיפור הקצר "עץ הדובדבן השבור" שכתב ויליאם.ט
אני מכירה את הסיפור הזה בעל פה -.-
מרוב שקראנו אותו בשיעור ספרות שנה שעברה כל כך הרבה פעמים….
באמת חשבתי עליו בהתחלה..
אהה … פדיאחות XD