אנא, ילד, התעורר!!!

בס"ד {סליחה מראש: זה קצת ארוך...} השיר מתאר אשה שהבן שלה נמצא בשדה הקרב והיא רואה אותו מרחוק אבל הוא לא רואה אותה. והיא רואה שהוא ישן באמצע המלחמה על הסוס ונקרעת מדאגה על החיים שלו, והיא מנסה להתחנן אליו מרחוק שיקום כבר ויתחיל להלחם לפני שיקרה משהו רע. הרקע לשיר הזה הוא הרגשה שאני מרגישה בימים האלה, שהם בעצם הימים שבהם אני יוצרת לעצמי את השנה הבאה שלי וקובעת לעצמי את החיים שלי, והימים האלה הם מתוקים כל כך והם מדהימים, וכל תפילה שאני אתפלל בימים האלה יש לה כח אדיר, כמו מניין של יהודים ולא כמו תפילת יחיד שגם היא עצמה יש לה כח גדול, לא משנה מי ואיפה. ואני יודעת שבשמיים יש מלחמה עלי עכשיו, כמו על כל יהודי. היצר הרע רוצה לאבד אותי מהעולם, והקב"ה רוצה לתת לי חיים וטוב, אבל מי שבפועל רוכבת על הסוס וצריכה לנצח בקרב הזה ולהלחם על החיים שלה - זה רק אני. ואני מרגישה שאני כמו חייל שנרדם על הסוס בזמן שהאוייב האכזרי מאחוריו רוצה להשמיד אותו בדם קר, והוא לא שם לב איפה הוא וכמה כוחות ואפשרויות יש לו בידיים, והוא נרדם וישן על הצוואר של הסוס שדוהר כמו מטורף בלי כיוון מוגדר בתוך כל הבלאגן. הוא רק צריך לעשות פעולות קטנות, פשוטות, שיבואו מהלב האוהב של ילד שרוצה להיות ילד טוב של אבא, והאבא כבר יחבק ויאהב ויבכה וינגב את הדמעות שלו. כל ציוץ שלו יתקבל בחיבה, באהבה אין קץ. אבל אני כאילו שכחתי פתאום איך מדברים. כאילו אני אילמת, חס ושלום. קשה לי לפתוח את הפה ולומר לו מילה, קשה לי כל כך. קשה לי לעשות תשובה על החטאים שלי. קשה לי מאד. והוא עדיין מחכה וממתין לי בכל רגע, כולל הרגע הזה. הוא רק רוצה שיהיה לי טוב ושאני אלחם על החיים שלי, ואני ישנה על הסוס שדוהר לתוך תופת!!! אני חייבת להתעורר, אני חייבת לקום מהר ולעשות עם עצמי משהו. אלה ימים לא רק של מלחמה אלא גם של המון המון המון אהבה. ויום כיפור הוא ממש ים של רחמים. אין דין, רק רחמים. בוכים מאהבה על כל יהודי שרק יצייץ אבא, שרק יראה את הפנים היפות שלו לרגע. וזה גם כן זמן מלחמה, שבו לא בודקים אותנו כמו בזמן רגיל. הדור של ימינו נקרא זמן מלחמה. במלחמה כשאין מה לאכול וכמעט גוועים ברעב, מתפשרים על הלחם, הסוג, הטעם, דברים שלפני כן לא היו חולמים להסתכל עליהם, אוכלים אותם באושר רב, כי העיקר לחיות. אותו דבר גם בשמיים, הם יודעים שאנחנו בדור שהיצר הרע מפעיל את כל כוחות השאול שלו כדי לאבד אותנו ואנחנו באמת עוברים נסיונות קשים כי היצר הרע מנסה לשפוך את כל מה שנשאר לו בשק. הוא יודע שהסוף כבר מתקרב אז הוא רוצה לנצל הכל. אז בזמן מלחמה, כל ברכה שלי, כל מילה טובה לאח שלי, בשמיים מתחילים ריקודים. מצאנו לחם! יש מה לאכול! אפשר לחיות! הם לא חולמים לבדוק איתי עכשיו אם המצוות האלו היו מושלמות או לא. הם חוגגים איתם בשמיים, מתגאים בהם בפני כל צבא מרום, במצוות הקטנות שלי. אבל אני ישנה ולא עושה את כל אלה, אז מתוך הכאב הזה שלי על עצמי, כתבתי את השיר הזה. סליחה אם חפרתי קצת. רק רציתי שתבינו את הרקע לשיר שלי. אני מאד מאד אשמח את תגיבו ותדרגו!! גמר חתימה טובה ושנה טובה ומתוקה מאד מאד מאד לכולכם באתר! אני מאד אוהבת אתכם. טובה.