אין זו אהבה.
יושב אני מולך, ומנסה לחשוב.
מה זה עשיתי? מדוע לי מגיע לסבול?
מדוע החשכה יורדת, מדוע השתיקה פה שוררת?
על כן? זה אולי מגיע לי? אבל אהבתי, סליחה ממני.
שנינו לבד, באותו החדר, החמים.
פה יחדיו, שותקים ביחד. בוכים ורוצים לברוח.
נמאסו החיים, בעייני הם לא יפים, ובעיניה קשים הם, גם כן.
וכשמחליטה היא לדבר, אומרת היא דבריה,
והשקט שוב שורר, היום.
וכשאני עונה לה, היא מפנה לי את גבה, אין זו אהבה.
תגובות (7)
אוליבר ואוווו איזה שיר עצוב
זה באמת?
זה עצוב ויפה….
אכן זה אמיתי…
אוי אוליבר אני שמחה לשמועה שאתה אוהב אך גם השמח מאוד לדבר איתך עם אתה רוצה אני תמיד פה כדי לעזור
בואי לצ'אט יקירתי :(
אני בא =)
אוליבר איכן נעלמתה לי אני בצ'אט ואתה לא עונה לי מה קרה משהו?