איבדתי
פעם ישבתי וחשבתי
על כל אחד מהרגעים שאיבדתי
על כל פיסת כאב שהרגשתי
על כל דימעה שדמעתי
על כל רגש שפיספסתי
ועל איזה רגע שהצלתי
לא יודעת מתי זה קרה
כשאיבדתי את הרגש
התקופה ההיא כבר עברה
שבכיתי כל הזמן חרש
אני רק זוכרת
שיום אחד הבנתי שאני אוהבת
נשארתי לשבת שותקת
לא יודעת בכלל איך לגשת
עכשיו נעלמת
השארת אותי לחפש איפה אתה
השארת אותי
עם הכאב הבלתי נסבל
להיות כבר ורד שנבל
אז אל תשאיר אותי בחושך לבד
כי הלב שלי כבר אבד
אל תתן לי להרגיש
שאיבדתי מה שהיה לי הכי נגיש
מכל מה שאיבדתי
אותך הכי רציתי
אותך הכי אהבתי
אז תחזור אליי
אל תשאל עליי
רק תבוא ותגיד שלוש מילים
אותך אני אוהב
תגובות (3)
וואוו…
ממש אהבתי!
מדרגת חמש (=
זה ממש עצוב (אני אוהבת דברים עצובים, אל תביני לא נכון) ואני ממש שמחה שחזרתם…
ואוו איזה כישרון סיגלית תמשיכי כך אוהבת מאוד את כתיבתך ושמחה מאוד שאת וחבר שלך חזרתם
אוהבת שרית