אחרי הכל

זה מאוד יפה! אני חושבת שאת בכלל לא 'מתחילה לשכוח איך כותבים' :)

את האחרונה שאני יכול להגיד לה שהיא שכחה איך כותבים על חצי מהשירים שלי כתבת חח התחלת קצת לדלל כי אני דיי חופר אבל את משקיעה שאת רוצה

אני באמת מרגישה ככה, משו כבר לא 'עובד' לי יותר בכתיבה… :/
ותודה

ממש יפה…אולי תנסי סוגים שאת יותר טובה בהם…כמו שאני עשיתי

נהנתי לקרוא. רק שתי הערות:
1. אולי היה עדיף לרמוז בהתחלה שזה עוסק במוות, כי בקריאה ראשונית, השיר לא כול-כך מובן והמילים על פניהן נראות חסרות משמעות. אחרי שאני ראיתי את המילים "דממת המתים" בבית הלפני אחרון של השיר, פשוט חזרתי להתחלה כדי לקבל פרספקטיבה שונה על השיר ובקריאה שניה המילים קיבלו משמעות ונהנתי יותר מהקריאה. לדעתי תמיד כדאי לרמוז על משמעות השיר/סיפור בהתחלה כי זה מחבר את הקורא למשמעות הנכתב, נותן לו הרגשה שהוא מבין את השיר ואת הכותב וגם מסקרן אותו לקראת ההמשך.
דבר שני: את העתקת את השיר הזה ממני!!! סתם :)

וואו ממש אהבתי את השיר.ואני חושב שאת צריכה קצת להרפות מזה.אם את מרגישה שיש לך מחסום,אסור לך לכפות על עצמך את הכתיבה.
תנסי להרגע נפשית.יכול להיות שמשהו מטריד אותך ומונע ממך לכתוב.
אם אין משהו כזה,אז את צריכה פשוט לעשות 'התחלה מחדש'.
תקראי את כתבי העט שלך.תכתבי שוב דברים.תשפרי,תחזרי על הכול מההתחלה.
אבל לא בכוח.תעשי את זה בקצב שלך,והכול יסתדר בסוף.
בהצלחה :)

דני- כשאני מתחילה לכתוב משהו, אני לא מקטלגת אותו ראש, אני לא יודעת אם הוא יצא לי שיר או סיפור, זה פשוט בזרימה שלו…
וגם כשאני כותבת, אז זה לאט, ככה שאני קוראת כל שורה לאט, (ותאמת לי זה נשמע ברור, אבל… 00')
אופיר- אני מניחה שזה 'התחלה מחדש' כי אני מרגישה שאני לא מצליחה לכתוב את מה שאני חושבת עליו בצורה הטובה ואז אני מתבאסת.. :/

אבל תודה לשניכם ^^

וואו אני ממש מבינה את הרגשה של כאילו לשכוח איך כותבים, זה שיר יפה, עצוב ומלא משמעות- בדיוק כפי שאני אוהבת :) אהבתי מאוד! המשיכי לכתוב ^^

את בטוחה שהתחלת לשכוח איך לכתוב? :)

כן… קצת.. ^~^
ותודה

מדהים!

מהמם =D
[אני לא מוצאת סמיילי מופתע..]

חח אני חושבת שאפשר להחשיב את זה כמופתע =D
=0
ותודה ^~^