אגדה של זכרונות
פעם אחת בחייה המכוערים,
דמעה אחת של אושר, טיפה של יופי.
פעם אחת בחייה העצובים
קשת של מנגינות עטפה אותה , הכי טוב.
היה לה סוף סוף מישהו לאהוב .
כשהיא עוצמת את עיניה ,
היא עפה על עננים של אור
אין חושך אין שחור
הכל נכתב באגדה של זכרונות
שמלווים אותה בלילות ..היפהפיה אינה
נרדמת. כאב של געגועים מתחזק בה..נשרפת בתוך
דמעות של אש , וכל מה שממנה נשאר, הפך לתוך
עפר.
פעם אחת בחייה הקשים ,
שרה צלילים של אוהבים, חיים יפים.
פעם אחת כשהיא בוכה במדרונות
היא נושמת אגדה של זכרונות.
כשהיא עוצמת את עיניה
רואה את אגדת חייה
נוטפת דם על פניה.
הכל נכתב באגדה של זכרונות
שמלווים אותה בלילות ..היפהפיה אינה
נרדמת. כאב של געגועים מתחזק בה..נשרפת בתוך
דמעות של אש , וכל מה שממנה נשאר, הפך לתוך
עפר.
פעם אחת בחיים הייתה יפהפיה
שהפכה לזקנה בתוך האדמה שבלעה
את נשמתה, מחשבתה האפלה כישפה אותה
לפרפרי דמעות שעפו מרסיסי החלונות
אל תוך אגדה של זכרונות.
תגובות (2)
ניכר בשיר הזה הרגש החזק שצפנת בו.
זה אפלולי ויפהייפה, ממש כמו אגדה מורבידית,
קטע אומנותי ששמחתי שעלה בידי לקרוא!
ווואו, אין לי מילים. התרגשתי פשוט. משהו בדרך הכתיבה שלך העביר בי צמרמורת.