Seven days
Weeks has seven days,
And that's all they got.
No more time for us,
No more time to spend,
Just it. Seven days.
A day has only twenty four hours,
And this is all that we got.
And no more time to spend in our lives,
It's limited, that's all.
We got three hundred sixty five days in a year,
And every day is unique.
We only got one birthday a year,
And time is speeding its speed.
We only got seven days a week,
And there's no more.
Time is limited,
Only seven days a week…
תגובות (11)
חח אהבתי! למרות הכל הזמן קצר, צריך לנצל אותו והוא עדיין לא מספיק בשבילנו :/
תודה רבה שלימדת אותי כמה ימים יש בשבוע, כמה שעות יש ביממה וכמה ימים יש בשנה. זהו מידע מועיל ביותר ואני שמח שקראתי את הסיפור הזה כי עכשיו אני יודע אותו… תמשיך לפרסם מידע מועיל שכזה כדי שכולנו נוכל ללמוד עוד דברים שלא ידענו.
תודה לך, דני, על התגובה הסרקסטית שלך. עשית לי את הלילה.
ולמי שהגיבה לפניו – תודה. אני שמח לראות שהבנת את המשמעות שלו.
היי, גם אני הבנתי את המשמעות! רק רציתי להצביע על כך שרוב השיר מיותר…
אתה מעדיף שאני אכתוב ככה:
Life is short. spend it properly.
?
כי אז זה לא סיפור.
לא, אני מעדיף שתכתוב משהו חדשני שיהיה מעניין לקריאה ושיביע את העיקרון שרצית להציג בצורה מעניינת. לא משהו טפל, משעם וחסר שום חידוש. לא צריך להוסיף משפטים חסרי ערך בשביל להאריך את הסיפור…
אני לא מסכים איתך ממש. אני השתמשתי בחזרות, שזה אמצעי אומנותי שאתה יכול לראות הרבה מאוד בספרות הקלאסית. בעינייך זה טפל, משעמם וחסר שום חידוש. לא מעניין לך – אל תקרא.
לא זכור לי שעמדתי עם אקדח צמוד לרקה שלך והכרחתי אותך לקרוא.
החזרות זה לא מה שמפריע לי, מה שמפריע לי הוא כתיבת המידע הידוע מראש. אני יודע כמה שעות יש ביום, אתה לא צריך לכתוב את זה! (לפחות לא בצורה של קביעת עובדה…) כי ככה זה נשמע יותר כמו שיר שנועד ללמד ילדים קטנים על זמן. ואל תיקח את זה כול כך אישית, בסך הכול כתבתי ביקורת, לא צריך להיעלב.
לא נעלבתי. אתה כנראה לא מתחבר לשיטת הכתיבה שלי. אני לא קבעתי עובדה, וממש לא כתבתי את השיר בשביל ללמד ילדים על הזמן.
ברור שיש עוד דרכים לכתוב את זה, אבל הן לא מעניינות (אפילו יותר מזה, ממה שטענת). כלומר, איך עוד חשבת שאפשר לכתוב את זה?
ודרך אגב, כשכותבים ביקורת, מומלץ לא להשתמש בסרקסיזם, משום שזו גישה שהמטרה האחת והיחידה שלה היא לעקוץ ולזלזל, ואם לא זאת הייתה הכוונה שלך, אני ממליץ לך לשנות גישה, או לא להגיב בכלל. החלטה שלך.
אני חושב שיכלת להתמקד יותר בנושא המרכזי של השיר – הכמות המוגבלת של הזמן והחשיבות שבניצול הזמן, במקום לחוג במעגלים מסביב למוטיב המוזר של כתיבת כמות הזמן שיש בכול פרק זמן… אבל זאת רק דעתי וכמו שכבר הבנתי, אתה לא תקבל אותה, אז אפשר להפסיק להתווכח.
אז כנראה שלא הבנת את השיר כמו שרציתי שתבין.