Fish
I think people fall in love
and love it so badly,
because it offers the ability
of non-thinking,
non-puzzlement,
only feeling
And so – living the momemt completely.
By realizing so,
they are fulfilling their human destiny
being alive
like fish in water,
not floating in a void.
And that's redemption.
and love it so badly,
because it offers the ability
of non-thinking,
non-puzzlement,
only feeling
And so – living the momemt completely.
By realizing so,
they are fulfilling their human destiny
being alive
like fish in water,
not floating in a void.
And that's redemption.
תגובות (6)
קטע יפה. (חח וזה מצחיק, כי אני שונא את ההרגשה הזאת בידיוק בגלל הסיבות למעלה)
מה שכתוב אריאל זה שאתה צודק ובחרתי במילים לא נכונות
שעצוב
אני עדיין מנסה להבין את הקשר של הכותרת לשורה החמישית. אני חושב שיש התקדמות…
השיר הזה כמובן מתכתב עם הקטע השני – איך רגשות והורמונים פותרות אותנו מהצורך לחשוב לעומק, להיות במקום הצלול והבלתי-תלוי של המחשבה הטהורה. אם הבנתי נכון (וגם מהתגובות שלך ושל אריאל), האובדן של המחשבה לטובת ההסחפות באהבה, יש בו גאולה (מן הסבל הכרוך במחשבה?) ויש בו מימוש של היעוד האנושי. והשיר מביע את זה בצורה יפה (ורצופת שגיאות כתיב). למרות שאת רואה בזה דבר שלילי (וזה לא מתבטא בשיר). כי הסחפות רגשית זה אובדן שליטה שגורם להחלטות ופעולות שגויות וסבל עתידי שנובע מהן?
אם הרגשות לא מדוכאות מספיק, התוצאות תהיינה הרות אסון. אבל אם הרגשות מדוכאות יותר מדיי, אין טעם לחיות, כי הטעם היחיד בחיים, הוא בסופו של דבר, הרגשות. לשכל אין חשיבות אם אין רגשות, כי התועלת היחידה של השכל היא בכך שהוא יכול לתכנן ולהביא לרגשות חיוביים בעתיד ולהימנע מרגשות שליליים. בלי רגשות, השכל מיותר.
לכן, זה חסר טעם להיות רק שכל בלי רגשות. וכמובן, להיות רגשות בלי שכל, זה בדרך כלל אסון. נראה שהקיום האנושי מחייב איזון מתיש בין השכל לבין הרגשות, בו הוא לא יכול (גם טכנית, בגלל מבנה המוח, וגם בעולם אידיאלי בו אפשר להנדס את המוח) להגיע לשקט – פשוט להיפתר מאחד מהשניים.
קשה.
(אגב, אני לא מסכים עם מה שכתבתי פה)
חח שדרגת