שיכורים
רוקדים כאילו אין מחר,
לא חושבים על השעה הבאה
למעשה, לא חושבים על כלום.
מדלגים בסיחרור,
צוחקים בלי סיבה,
קופאים אבל ממשיכים להתפשט.
אודם אדום
ואיפור כבד,
גינס קצר,
סווטשרט חם.
אלכוהול במקום בושם.
מחבקים זרים מוחלטים,
כולם מנשקים את כולם.
זה נראה לנו נורמלי לגמרי..
מוזיקה רועשת,
אולי מידי.
שאכטה נכנסת
שאכטה יוצאת
הגחל נגמר.
חיוך לא מזויף
תלוי
אם אתה קורא לאלכוהול זיוף.
שוכחים מהכול,
מההורים
מהמבחנים
אין פה מורים
גם לא מרצים מחורבנים.
מחר הם ישכחו
גם אנחנו.
נשיקה עקומה,
צחוק מתגלגל,
יותר מידי חיבוקים.
יש כאן כאלה שמקיאים
לא נורא
הם יהיו בסדר..
זו רק אני והוא
מי הוא?
הוא שיכור
ומי אני?
גם, שיכורה.
ולפני שאתעלף מאהבה
אסיים את השיר
בנימה שמחה
מאת,
שיכורה.
תגובות (3)
אני מקווה שלא מניסיון אישי.
קל לך לכתוב מנקודת מבט של שיכורים?
מניסיון אישי
הצגתי פה את הפן הכיפי שבלהיות שיכורה, לא לחשוב על הרגע הבא. אלו חיים ללא השלכות, נכון לאותו רגע.
לאותו רגע אבל לא לרגעים שאחריו.
זה נשמע חלום של בן אדם נורמלי, לא הקטע של השכרות אלא הקטע של הכיף.