שיירה
צעדים קטנים ולא יציבים במיוחד,
מתקדמת בדרכי, מתקדמת לבד.
הנה ציפור אליי הצטרפה,
מלווה בשירתה ועוקבת במעופה.
חילזון הצטרף אליי ואל הציפור,
חילזון ירוק ובית לו אפור.
הגשם החל לרדת מהשמים,
הצטרפה אלינו קרפדה שהגיחה מהמים.
הגשם פסק ועם סופו הגיעה קשת בענן,
היה ריח מתוק ורענן.
אני, הציפור, החילזון והקרפדה הגענו לקצה הקשת,
הפעם כבר לא לבד, צועדת ולא חוששת.
כשהתקרבנו אל קצה הקשת כל אחד רץ ורצה לתפוס את האוצר,
אך לפתע נפערה הקרקע לכדי סדק צר.
כולם נפלו למטה חוץ מהציפור,
שבגלל כנפיה יכלה היא לחזור.
והציפור במקום לברוח לבדה,
עזרה לי, שאיתי היא צעדה.
הראשונה שהייתה שם בשבילי,
היחידה שנותרה בליבי.
תגובות (1)
הכתיבה יפה מאוד, למרות שלא כל השורות באותו משקל. אני מנחש שהמסר זה שהציפור היא החברה הנאמנה שלא הגיעה בגלל שהחל לרדת גשם ורצתה את האוצר, צדקתי?