שטחיות והשאר.

רציתי לשחק עם המילים,
לצבוע ציורים בכל מיני צבעים.
רציתי לשנות עם מחאות שלא עוזרות,
כי כלום לא משנה אנשים.

רציתי להיות שונה,
עמוקה יותר וחכמה.
אבל להיות חכמה לא משתלם,
אם מה שאת רואה במראה לא משתלם.

כולם כבר נהיו אותו דבר,
מדברים על המראה,
ומדלגים על השאר.
השטחיות היא כבר כל מה שנשאר,
בעולם שכאילו מאושר.

יש דברים שנועדו לא להצליח,
כמו מילים כנות ושירים חודרים.
יש דברים שנועדו לא להצליח,
כי הם נכונים מדי וביקורתיים.

אם הם לא מיינסטריים
ולא נרקיסיסטים,
מה הם שווים בעולם של פילטרים?

כולם כבר נהיו אותו דבר,
מדברים על המראה,
ומדלגים על השאר.
השטחיות היא כבר כל מה שנשאר,
בעולם שכאילו מאושר.