שונא – עם סיבה.

אֲנִי תָּמִיד שׂוֹנֵא – עִם סִבָּה,
אֶת הָאֶחָד אֲנִי שׂוֹנֵא – כִּי הוּא לֹא הִזְמִין אוֹתִי לַמְּסִבָּה.
אֶת הַשֵּׁנִי – כִּי הוּא הוֹצִיא עָלַי דִּבָּה,
אֶת הַשְּׁלִישִׁי – כִּי אֶת הַמַּצָּב רוּחַ שֶׁלִּי הוּא כִּבָּה,
וְאֶת הָרְבִיעִי – כִּי הוּא חִמֵּם וְלִבָּה אֶת הַכַּעַס בְּלִבָּהּ.
.
אָז לָמָּה הֵם אוֹמְרִים לִי – שֶׁבְּחִינָם אֲנִי שׂוֹנֵא?
אֲנִי אוֹהֵב – אֶת הַמַּהֲנֶה,
וְשׂוֹנֵא – אֶת כֹּל מִי שֶׁאוֹתִי מְעַנֶּה.
לְכֹל שׂוֹנְאַי – בִּמְשֻׁתָּף יֵשׁ מְכַנֶּה,
הֵם גָּרְמוּ לִי לָחוּשׁ – עָצוּב, כָּאוּב, מְגֻנֶּה,
אָז לָמָּה הֵם אוֹמְרִים – שֶׁלְּחִנָּם אֲנִי שׂוֹנֵא?
.
וְאוּלַי זֶה בִּגְלַל – שֶׁצָּרִיךְ לִשְׂנֹא אֶת שְׁלִילִיּוֹת הַמַּעֲשִׂים,
אַךְ לֹא – אֶת הָאֲנָשִׁים?
צָרִיךְ לְהַבְדִּיל בֵּין הַמַּעֲשִׂים – לְאֵלֶּה שֶׁאוֹתָם עוֹשִׂים?
וְלִפְעָמִים – הֶכְרֵחִי לָתֵת עוֹנָשִׁים,
הַשְּׁאֵלָה הִיא – מֵאֵיזוֹ נְקֻדָּה אֶת הַצֶּדֶק דּוֹרְשִׁים?
הַאִם בִּגְלַל הָאַהֲבָה – אוֹ הַשִּׂנְאָה שֶׁאָנוּ מַרְגִּישִׁים?
הַאִם אֶת הָאַחִים – מֵרֹב כַּעַס אָנוּ מְגָרְשִׁים?
אוֹ שֶׁבְּיַחַד – אֶת הַפִּתְרוֹן אָנוּ מְגַבְּשִׁים?
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
וְאוּלַי אַהֲבָה מַגִּיעָה – מֵשִׁיוִיתִי הַשֵּׁם לְנֶגְדִּי?
כַּאֲשֶׁר הוּא מֵבִין – שֶׁלְּכֹל אֶחָד יֵשׁ תַּפְקִיד יִחוּדִי?
הֵם שׂוֹנְאִים – כִּי הֵם רוֹאִים אֶת הַחִלּוֹנִי, הַדָּתִי אוֹ הַחֲרֵדִי,
וְהוּא אוֹהֵב – כִּי הוּא רוֹאֶה אֶת גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל כֹּל יְהוּדִי?