שום דבר.
אני צועקת ליחס ואף אחד לא עונה.
אני צורחת לחלל ריק, אין שום מענה.
זה רק הלא כלום ואני, בלי שום תשובה לאף שאלה בחיים.
הם שוברים לי את הלב לרסיסים,
הם מתעלמים ממני, חוץ מלירות לעברי חצים.
הם מותירים אותי לבד,
יוצאים ונהנים,
וכמו תמיד ממני מתעלמים.
אני מנסה להיות כנה, אני מנסה להיות אמיתית,
ואחר כך כל זה מוטח לי בפנים.
מי שאמר להיות את כנראה היה מסומם,
ומי שאמר לא לשפוט לפי היופי כנראה כבר מת מזמן.
הכל כבר השתנה, אין לי שום דבר,
הכל כבר מת מזמן, אין שום יחס לשום דבר.
תגובות (3)
רואה איזה יפה זה כשזה בא ממקום אמיתי? אהבתי ואפילו יותר. 4 שורות אחרונות מדהימות.
תנו לי להסכים עם האדם החכם הזה שהגיב כאן.
תודה :)