שדות
מי שמתגורר דרך קבע בין אבני הבזלת
ובהונותיו רגילים לסלע
ליבו יוצא לשדות ירוקים.
כשהשמש נוגעת בשקע ההר
כשגלים נזרקים באבן
ומי המעיין הטבעי בטמפרטורת גוף
ליבו רוצה גבעול חיטה ודי.
עננים כחולים מזכירים שדות
צבע האדמה מזכיר שדות,
השמש קופחת ולא נותנת לזכור
שדות ירוקים-ירוקים.
בעת רדת הערב בחושך מוחלט
במצעד הכוכבים יש נחמת אדם.
אפשר לשכוח גבעות בזלת
ולהעמיד פנים שהכול מישור אחד
וצבעו ירוק כחיטה וצהוב כתירס
ואדום כפרחי כלנית..
וירוק
ירוק בניהם.
תגובות (2)
מושלם. הכתיבה שלך מעולה בעיקר התיאורים שבונים את השיר:)
תודה רבה "ילדת סיפורים". חיממת את ליבי.