/שדות העלים הנושרים

איכן שהזמן נעצר,
ועלי הסאקורה עדיין עומדים באוויר,
וידיך עדיין נתונה בידי,
איכן שהיינו מאושרים.
כשלא ידעתי בדידות וצער,
כשלא ידעתי מהי אהבה,
הכל היה קצת לפני שהכרתי אותך,
קצת לפני שנפתחתי לרווחה.
סירבתי לראות את הסוף,
בו אתה הולך ואני נשארת לבד,
חשבתי שהכל עוד יכול להשתנות,
אך אנחנו פשוט שתי אנשים שונים.

איכן שהזמן לא קיים,
וקווי חיינו לא נפגשים,
אעצור לי לנוח שם,
תחת שדות העלים הנושרים.