זה לא שיר רע אם אתה צועק אותו לפני מלחמה, אבל לא מצאתי אותו עמוק במיוחד. אני חושבת שאת לא אוהבת לגעת בכאב, אבל כשאת כן את כותבת מדהים. אבל את אולי לא נהנית. ההתחלה של הכתוב מצא חן בעיניי , מצאתי פואנטה מסויימת, שבפשטות, שבאמת הםרקטית של השרדות. הבית השני גם יכול להיות מעניין בגלל השמים, התקווה והאחרונה. אבל הבית האחרון נשמע לי קצת כמו הטפה , צעקה לפני קרב, שיר לילה לפני קרב, אולי קצת ססמא. אני יודעת שאת כותבת לי את האמת בגלל זה אני אוהבת ומעריכה את זה מאוד אבל אל תדאגי את לא חייבת להתנצל, אני יודעת שבלי קשר אנחנו מאוד מחבבות אחת את השניה, למרות שהתגובות שלך תמיד מחממות לי את הלב (:
אני מסכימה במאה אחוז, הבית האחרון גם לי בעייתי, השיר הזה אכן לא בא מכאב ויכול להיות שהוא דורש שיפור. אולי אני אצליח לחשוב על זה אחר כך, את גם צודקת שאני לא אוהבת לגעת בכאב אבל לצערי בחודשיים האחרונים אני חייה אותו, אם ראית את כל הקטעים האחרונים שלי כתבתי הכל כאב.
גם אני, כמו כולם פה, חושב שהבית הראשון היה המוצלח ביותר, דווקא בגלל שבירת החריזה; וזו בדיוק גם הסיבה שהבית השני והשלישי עובדים פחות טוב – יותר מדי חזרה על הסיומת "Xך", מה שמוריד מערך החרוז כי הוא מתחיל לשעמם, בלי שום גיוון.
מה גם ששייכות שלך לא מתחרז טוב עם סיומה "Xה" (כמו "מלחמה"), על אף אותו המצלול. אם תקראי את זה בקול רם ובהחלטיות, את תביני שכ"ף סופית + קמץ הרבה יותר חלש מאשר קמץ + ה"א שהיא לא שורשית.
עכשיו, בלי קשר לשיעור הלשון המעצבן שהבאתי פה עכשיו, השיר בהחלט יכול לסמל הרבה דברים. קרב יכול להיות בקלות דימוי לאיזה אתגר שאנחנו עומדים וניצבים מולו, או פשוט קרב מילולי.
בהצלחה בהמשך, את כותבת מעולה! ;)
תודה, כמו שאמרתי גם לאוליב, השיר הזה אני אכן צריכה עריכה, אני אשאיר אותו, אני צריכה עוד קצת ביקורות כדי לראות איך אפשר לשפר.
תודה לך, נ.ב לא יזיקו לי יותר שיעורי לשון דווקא, יש לי עבר לימודי בעייתי. (לא בעיות משמעת, סיפור ארוך)
כמובן שלקחתי לכיוון של שדה קרב…אבל אם חושבים על זה מה שצץ לי זו התמודדות חברתית בחרה. כל הקטע של מקובלות ומלכי הכיתה- שאם לא תילחם לא יראו אותך. ותפסיד את מקומך בחברה. שיר יפה, ממש ממש אהבתי.
חחח גם אני חשבתי על זה, זה יכול ללכת גם לחיים, להתמודדות עם הקשיים, או אפילו לאתר, שאתה צריך כל הזמן לשמור שיראו שאתה כותב כאן, זה יכול ללכת לכל כך הרבה מקומות!
אני גרוע בשירים… אני יותר מתחבר לסיפורים.
אבל גם כאן כמו בסיפורים יש מקצב.
מקצב שיש לשמור עליו.
יש מקום אחד שיש צרימה במקצב ולא מתחברת להלך של השיר.
'אתה בשדה הקרב' – זו פניה אל מישהו אפילו ציווי. לא מתחבר לשיר. לדעתי, צריך להוריד את 'אתה' ולהשאיר 'בשדה הקרב'.. הרבה יותר שלם :)
תגובות (20)
זה לא שיר רע אם אתה צועק אותו לפני מלחמה, אבל לא מצאתי אותו עמוק במיוחד. אני חושבת שאת לא אוהבת לגעת בכאב, אבל כשאת כן את כותבת מדהים. אבל את אולי לא נהנית. ההתחלה של הכתוב מצא חן בעיניי , מצאתי פואנטה מסויימת, שבפשטות, שבאמת הםרקטית של השרדות. הבית השני גם יכול להיות מעניין בגלל השמים, התקווה והאחרונה. אבל הבית האחרון נשמע לי קצת כמו הטפה , צעקה לפני קרב, שיר לילה לפני קרב, אולי קצת ססמא. אני יודעת שאת כותבת לי את האמת בגלל זה אני אוהבת ומעריכה את זה מאוד אבל אל תדאגי את לא חייבת להתנצל, אני יודעת שבלי קשר אנחנו מאוד מחבבות אחת את השניה, למרות שהתגובות שלך תמיד מחממות לי את הלב (:
אני מסכימה במאה אחוז, הבית האחרון גם לי בעייתי, השיר הזה אכן לא בא מכאב ויכול להיות שהוא דורש שיפור. אולי אני אצליח לחשוב על זה אחר כך, את גם צודקת שאני לא אוהבת לגעת בכאב אבל לצערי בחודשיים האחרונים אני חייה אותו, אם ראית את כל הקטעים האחרונים שלי כתבתי הכל כאב.
אהבתי מאוד, השילוב של חרב ואור נתן אווירה מסויימת לשיר…
אה כן שכחתי לציין שהבית הראשון מצא חן בעיניי גם בגלל הדרך בה כתבת אותו, השילוב שליז הזכירה – האיוריות טובה מאוד ומכניסה אותך לאווירה באמת.
גם אני, כמו כולם פה, חושב שהבית הראשון היה המוצלח ביותר, דווקא בגלל שבירת החריזה; וזו בדיוק גם הסיבה שהבית השני והשלישי עובדים פחות טוב – יותר מדי חזרה על הסיומת "Xך", מה שמוריד מערך החרוז כי הוא מתחיל לשעמם, בלי שום גיוון.
מה גם ששייכות שלך לא מתחרז טוב עם סיומה "Xה" (כמו "מלחמה"), על אף אותו המצלול. אם תקראי את זה בקול רם ובהחלטיות, את תביני שכ"ף סופית + קמץ הרבה יותר חלש מאשר קמץ + ה"א שהיא לא שורשית.
עכשיו, בלי קשר לשיעור הלשון המעצבן שהבאתי פה עכשיו, השיר בהחלט יכול לסמל הרבה דברים. קרב יכול להיות בקלות דימוי לאיזה אתגר שאנחנו עומדים וניצבים מולו, או פשוט קרב מילולי.
בהצלחה בהמשך, את כותבת מעולה! ;)
תודה, כמו שאמרתי גם לאוליב, השיר הזה אני אכן צריכה עריכה, אני אשאיר אותו, אני צריכה עוד קצת ביקורות כדי לראות איך אפשר לשפר.
תודה לך, נ.ב לא יזיקו לי יותר שיעורי לשון דווקא, יש לי עבר לימודי בעייתי. (לא בעיות משמעת, סיפור ארוך)
אני שונא להעביר שיעורי לשון… חחחח
ותציד אני שמח לעזור. :)
כמובן שלקחתי לכיוון של שדה קרב…אבל אם חושבים על זה מה שצץ לי זו התמודדות חברתית בחרה. כל הקטע של מקובלות ומלכי הכיתה- שאם לא תילחם לא יראו אותך. ותפסיד את מקומך בחברה. שיר יפה, ממש ממש אהבתי.
בחברה*
חחח גם אני חשבתי על זה, זה יכול ללכת גם לחיים, להתמודדות עם הקשיים, או אפילו לאתר, שאתה צריך כל הזמן לשמור שיראו שאתה כותב כאן, זה יכול ללכת לכל כך הרבה מקומות!
מזכיר את ה"התנהג כל יום כאילו זה היום האחרון בחייך"
תמיד יש לי חרב בכיסס
תודה , כיוון מעניין :)
היי, אהבתי… יפה(: במיוחד נגע בי: "הסתכל אל השמיים, תנשום תקווה"…
שמתי 5 לבבות (:
כן זה גם המשפט שאני הכי אהבתי :) תודה
אני גרוע בשירים… אני יותר מתחבר לסיפורים.
אבל גם כאן כמו בסיפורים יש מקצב.
מקצב שיש לשמור עליו.
יש מקום אחד שיש צרימה במקצב ולא מתחברת להלך של השיר.
'אתה בשדה הקרב' – זו פניה אל מישהו אפילו ציווי. לא מתחבר לשיר. לדעתי, צריך להוריד את 'אתה' ולהשאיר 'בשדה הקרב'.. הרבה יותר שלם :)
חחח כמו רוב התגובות, כולם (אפילו אני) לא אוהבים את הבית השלישי ????
אני חושבת שדווקא בגלל שלפעמים השורות לא מתחרזות השיר נהיה יפה יותר. לא כל השירים צריכים חרוזים.
כן טוב, זה שיר שצריך לתקן מהמון בחינות, זה בדרך.
תודה בכל אופן
אהבתי. בגלל שאני חנון הדבר הראשון שעלה לי לראש זה Attack On Titan. סליחה, נעבור הלאה.
אני חושב שאנחנו חיים במציאות מאוד מלחמתית ומאוד מתוחה בישראל, ואני אוהב לראות יצירות שעוסקות בזה. כל כותב לוקח את זה לכיוון אחר.
זה נשמע כמו המנון צבאי כזה.
אהבתי את הניסוחים והדרמטיות. זה באמת הרגיש כמו משהו שחיילים יצרחו לפני שהם יוצאים לקרב.
טוב חשבתי על חיילים כשכתבתי את זה.
תודה רבה ואל דאגה גם אני חנונית מבינה לאן אתה חותר :)