שאלה לא נורמלית
אחרי כל המעשים שלי
אחרי כל המחשבות
לא נותר לי דבר
מלבד לתהות:
איפה אני נמצאת בסקאלה של היגיון-
האם אני נורמלית?
או משוגעת עד כדי ביזיון???
לא הלכתי לפסיכולוג,
וגם לא לפסיכיאטר…
עדיף לי להרים ידיים
ולהוריד את השלטר…
כי אם אני לא מבינה את עצמי,
(והייתי עימי כל חיי…)
איך יוכל אדם זר
להסביר לי לאן פונות פניי?
מצד שני, יש בי אמונה
שבתוך כל אדם יש את השאלה
"האם אני נורמלי? מוזר ? פריק?"
וזה למה בשבילי זה מספיק..!
עצם זה שהשאלה נשאלת,
מראה לי ברור היכן אני מוטלת!
ואם לא הייתי שואלת את עצמי כך-
פה…זה כבר מסובך…
אדם משוגע הרי בטוח שהוא נורמלי,
לכן לפעמים נדמה
שמשוגע?
זה המצב האידיאלי…
אז שונה אני כן…מוזרה לפעמים.
אבל לפחות אני לא שומרת זאת בפנים (:
אשקר אם אומר שלא ייחלתי לדעת
איך זה להיות רגילה
אבל….
איך זה להיות רגילה???
זאת סתם עוד שאלה… ;)
תגובות (3)
זו שאלה לגמרי נורמלית….^~^
ברצינות, אני שואלת את עצמי אותה שאלה לפחות פעם ביום.
טוב, אולי לא כ"כ הרבה…
סתם.
שיר טוב שמתאר מצוין את הרגשות והשאלות שאנחנו מפנים לעצמינו.
התחברתי.
תודה רבה! :) גם שהשקעת זמן לקרוא וגם שהגבת, זה באמת חשוב לי.
נדיר באמת למצוא ביקורת שלא מכילה רק מילה ולב. ("תמשיייכייי♥" ומיניהם…)
שמחה שהתחברת:)
אין בעד מה(=