רשמים
נדנודי שינה בדרך אל הלא נודע
כובע של ליצן מטורף, גבוה מגבעת ושחור
ומהעיניים שלו עפים פרפרים
והוא מערבב תה באיטיות מטרפת,
ובחיוך פסיכי על שפתיו
אני לא קורא את זה, אם זה מה שנכתב
באותיות כתב מסולסלות
בדיו בקצה נוצה
עם קסת שחורה ומוכתמת
על מכתבה קטנה וחזקה, מבולגנת
ריחות של דיו
יש לי את מלך הליצנים,
הולך בבגדים מגוחכים ברחוב
ומחווה קידה במקל אדום-ורוד
כשגלימתו האדומה משתרכת אחריו
ואוספת כוכבים בשוליים
להקות של עטלפים חגים סביבו
ולעיתים אחדים מתיישבים על כתפו
והוא מחייך חיוך אדום מנצנץ ליפסטיק
בענווה מעושה
האיש עם הדיו מחבר מילה למשפט לפסקה
למגילת קלף ארוכה כמו לשון יבשה
של לטאה
ורטיבות גשמים נאספת על כתליו העירומים
כשהרוח נושבת ומכה בזגוגית
החלון הקטן המרובע.
תגובות (0)