רק קצת

וואי קטע חשוף ממש ואני מעריכה ממש את האומץ לפרסם אותו. הרגשתי שהקטע הוא סוג של וידוי, שמתחיל בקטנה וצמצום ה"חטא" ולאט לאט את נפתחת וחולקת יותר ומסתירה פחות. התהליך הזה הוא מאוד מעניין כי הוא אמיתי ומציאותי וגורם לתחושה של חיבור עם הקטע. הוא מצד אחד כתוב מאוד בגובה העיניים, לא מתחנף או מתחכם, אבל הדימויים הפשוטים שלך גורמים לחשוב עוד טיפה ולדמיין. למשל, אהבתי מאוד את הדימוי של השקרים לעוגה, שהרגישו באותו רגע כתחושה מופלאה, נעימה, משמחת ומתוקה, אך זו רגעית ותחלוף במהרה כמו החיוך המזוייף ששימח לשווא. מעט הפריע לי בעין שהיו מקומות שהרגשתי שצריך בהם פיסוק נוסף ולא היה אז לדעתי כדאי שפשוט תעברי על זה שוב ותבחרי אם באמת נדרש או שלא. כמו שאת מבינה, אהבתי מאוד כתמיד ואני שמחה לקרוא כמה שיותר קטעים שלך, יש בכתיבה שלך משהו שתופס חזק.

תודה! אין על התגובות שלך