רעיל

הרעל המורגש בנשימה
חסימת העורקים
המבט והרגש בדממה
הכל מתנפץ לי בפנים
אני כל כך לא יודע מה לעשות
אבל גם נעים לי ובטוח
אני כל כך לא אסוף
כואב לי ומתוח
אני יודע שהייתי צריך להיות שם
אני יודע שגם את
אני יודע מה היה ומה פגם
אני יודע את
תמיד קובעת ואומרת משנה את הכללים
הידיים שלך לצידי גופך אבל אני מרגיש תחבלים
הגרון שלי כואב הראש שלי מלא
מלא מילים וצעקות שאני לא מוצא
לא מוצא דרך איך אותן להוציא
מפחד לצעוק או לזוז בא לי כבר להקיא
הידיים מרגישות כבולות אבל אני כבר רגיל
לכאב, לעצב לבחילות ,להחטיא
וחושב איך אותך הפעם להציל
אני לא יודע במה טעיתי או איפה אצלי זה נתפס
מגבר הפכתי לכלום מרגיש חלול ואת שמה פס
איך נתתי למילים להיעצר מתי זה הפך להרגל
הכל כבר נראה תפל הגוש השחור גודל
מתי התחלתי לפחד את הקו לשבור
מתי נעלם לו האיזור האפור.
תאמרי לי איך הכל אוכל לתקן
תאמרי לי איך את הגוש אני אמור לפרום
תגידי מה צריך ואתן
לא משנה כמה שתקתי אמרת תזרום
אני אוהב את כל מה שיש לנו אבל זה מתחיל להעיק
המילים ,התנועות,הנידוי, השיחות
הכל הפך רעיל,דביק ומציק . כבר לא מצחיק.
אני אוהב אותך אבל זה להתראות
אני כבר לא רוצה סביבי שלשלאות
מבטיח שאמשיך בחיי
מקווה שתמצאי את התשובות בדממה שאשאיר אחריי.