רסיסים ודבק

אתה שובר אותי, מרסק אותי למיליון רסיסים קטנים,
ואחר כך אתה לוקח אותי, את כולי, ומרכיב אותי.
אתה בונה אותי מחדש, מדביק כל רסיס שבור בתוכי,
ואז אתה מפרק אותי שוב, גורם לי להתפוצץ, להתפרץ, להתפרק.
אני מרוסקת, שבורה, פגועה מהמשחק הזה שלך.
אתה לוחש לי את המילים הכי נוגעות, הכי יפות ומקבל אותי כמו שאני.
חוזר שוב ושוב על מנטרה קבועה, שלעולם לא תפגע ולא ברח,
אתה משלים אותי, מרכיב אותי, מאחה ומרפא כל שבר, כל פצע,
ואז מרסק אותי.
ואתה קורא לזה אהבה.