רימון
כל יום בוכה וצוחקת
בלי קול
ובלי הבעה
פשוט נאטמת
עומדת
קפואה
בלי לומר מילה
תתרחק בבקשה
אני רימון
ותכף אתפוצץ
ויהיה רע
אני לא רוצה לפגוע
לא בי ולא בך
אל תיגע
אל תיפגע
תבין אותי, אהובי,
זה לטובתך
כל יום בוכה וצוחקת
בלי קול
ובלי הבעה
פשוט נאטמת
עומדת
קפואה
בלי לומר מילה
תתרחק בבקשה
אני רימון
ותכף אתפוצץ
ויהיה רע
אני לא רוצה לפגוע
לא בי ולא בך
אל תיגע
אל תיפגע
תבין אותי, אהובי,
זה לטובתך
תגובות (10)
אני מאוד אוהב שוב את הכעס שלך על אהובך, אבל כעס מאופק שאולי גם קשור להאשמה עצמית…
אהבתי!!!
תודה :)
מסכימה עם האביר שבלב אהבתי!!!♥
גם בכתיבה שלי יש ניגודים רבים… אז אני מאוד מתחבר לזה
תודה :)
והאביר שבלב- אמרתי לך שאנחנו כותבים דומה. אני יודעת לזהות את בני עמי ;)
האביר שבלב אני חושבת שעלית פה על משהו… פרשנות מעניינת לשיר.
בכל מקרה, גם אני אהבתי. זה קצר אך עוצמתי בעיניי.
תודה רבה :)
אהבה שסיומה אולי יהיה נכזב, האשמה עצמית, ניסיון לשמור על כולם.. בצורה שאולי לא תועיל לאף אחד? אני חושבת שאם אהובך אוהב אותך בחזרה (גם אם השיר לא עלייך אני מדברת ככה לשם הנוחות), יהיה לו קשה יותר להתרחק ממך מאשר לראות אותך 'מתפוצצת'. וגם לך יהיה קשה יותר להתרחק ממנו. וטוב, זו היייתה רק מחשבה קטנה בנושא, אהבתי מאוד את השיר, ולמרות שהשורות היו קצרות הן הספיקו לדעתי כדי להעביר את המסר בצורה טובה.
קשה לי להתוודות אם זה אמיתי או לא.
מזה תיאלצי לנחש לבד :)
בכל מקרה, תודה.
אני מעריכה ביקורות כאלה
אולי ואולי לא.. אי אפשר לדעת והכל יכול לקרות. אולי מניסיונך זה כן… אולי מניסיונך שני הצדדים לא ניסו מספיק, או רק אחד.. אי אפשר לדעת.
מסכים אתך חלקית ואת צודקת לדעתי לגבי השיר =]