ריח של יאוש
כשאני עולה למעלה
אל הריח שלי
ואיפה שכל המזימות מתחילות
על תחילת החיים,
משהו רומז לי לעצור.
כשאני שם, אין משב רוח קליל
כאילו מעולם לא היה לי
על מה לחשוב.
הכי טוב שלא אעשה כלום
אשב על המיטה
ולא אחזור.
אל רגע המציאות,
רגע השמיים,
אני מעדיפה לחזות רק
בחיזיון.
תגובות (8)
ריח מסריח!!
חחחחח פויה
תישאר שם
ואל תרד לארוחת ערב
לא מובן
עולה למעלה – חדר , מוח
הריח שלי – מקום מוכר
המזימות מתחילות על תחילת החיים- תחילת החיים זה בעצם כל רגע ורגע. מזימות זה מעשיות והכוונה ופעולות… הזדון לפרוח.
אין שם רוח – לא רוח אדם ולא רוח של משהו נע כמו גלגלי שיניים.
כאילו אף פעם לא היה על מה לחשוב- כאילו מעולם לא היה שם את רוחי, זו רליפה ריקה, כאילו הכל ריק בחיים ללא רוח מיסטית שמטשוואת למשמעות.
לא אעשה כלום, אהיה במיטה, לא אחזור – ליטרלי, ואז אסתגר בשכל.
אל מציאות ואח השמים, לא אחזור, ואחזה רק בחיזיון. בדמיונות… כלומר…. למות במיטה של עצמיך. הבנת.
מובן
אני חושבת שזה קצת מסורבל, יש יותר מידי מטאפורות מה שהופך את השיר למעט לא מובן. בכל אופן, אני לפחות, התקשיתי לרדת לסוף דעתך. אבל אני חושבת שהבנתי את הרעיון הכללי.