רוצה לחזור להתחלה

והיא יושבת בוכה.
כואבת על מר גורלה.
והירח לוחש:
"אל תבכי, אני מבקש."

והיא יושבת מתנשפת.
הדמעות יורדות בשטף.
רוצה רק את חיוכה בחזרה.
רוצה לחזור להתחלה.

אף אחד לא רואה את כאבה.
אף אחד לא מבין את שרוצה נפשה.
והשקט לא מגיע.
שום דבר אותה לא מרגיע.

והיא יושבת מתנשפת.
הדמעות יורדות בשטף.
רוצה רק את חיוכה בחזרה.
רוצה לחזור להתחלה.

והטעות מופיעה אצלה בחלומות,
רודפת את נפשה ללא הפסקות.
והיא רוצה רק לצרוח,
אך אין בגופה יותר כבר כוח.

והיא יושבת מתנשפת.
הדמעות יורדות בשטף.
רוצה את חיוכה בחזרה.
רוצה לחזור להתחלה.