רומן עם הירח

העולם כבר ישן, כולם רדומים
שבויים בים החלומות
ברחובות כבר מזמן כבו הפנסים
ואין אדם צועד בסמטאות

רק היא עוד יושבת על גג הבניין
קרני אור כסופות לעברה הוא שולח
שם, ביינות לאנטנות, על כיסא עץ ישן,
יש לה רומן עם הירח

בשלולית של אור, לבן וטהור
היא יושבת בוהה בלבנה
כאן היא שמחה
גם בחום, גם בקור
לא זקוקה למזון או שינה

החיוך על שפתייה
עור פנייה הרח
במרחק הינשוף לה צורח
אבל לה לא אכפת
העולם לה שייך
יש לה רומן עם הירח

אהבה אסורה יגידו רבים
חלומות שטותיים של ילדה
המחפשת חיבה במקומות מוזרים
כי בינם היא תמיד לבדה

אך הם לעולם לא יבינו
את אותו כוח קסום
שקורא לה בלילה לגג הבניין
ביינות לאנטנות על כיסא עץ ישן
יש לה רומן עם הירח