רוח חזקה

לפני חמש עשרה שנים
היינו בכנרת
שיערך השחור החלק
שכב בעדינות על המים
כמו שמיכה
הייתה רוח חזקה
השיער שלך – פרא
השתולל כמו הגלים
נהנית והיית כל כך יפה
השקט המים הרוח הטבע
הכל התחבר באופן מושלם
התמסרת למים
והם התמסרו אלייך

היום היינו בכנרת
תמי הלכה איתך יד ביד
ופתאום היא אמרה
"אמא יש לך קמח בשיער"
את צחקת
הרמת אותה על הידיים
ובתנועה מיומנת
שיחררת את הקוקו המתוח
בבת אחת ראיתי את ההקלה
מתפשטת על הפנים שלך
והרוח בידרה את השיער שלך
שכבר לא היה כל כך שחור ומבריק
אבל היה יפה בדיוק באותה המידה

חזרנו מהטיול תמי נרדמה
הושטת לי כוס יין לבן
ואמרת לי "כמה זמן לא הרגשתי את הרוח
סתם ככה עם שיער פרוע
ובחוסר אכפתיות מהעולם"
חיבקתי אותך "כיף שיצאנו לחופשה
בלי עקבים ובלי חליפות רשמיות"
"שהיא תהיה קצת יותר גדולה
אני אצטרך להסביר לה שזה לא קמח"

"אהובה שלי" שתיתי לגימה גדולה מהיין
והנחתי עלייך את הראש
"אלו בסך הכל סימני הזמן
את לא צריכה להסתיר אותם
להחביא אותם…

באנו לפה בשביל רוח וגלים
ובשביל לא לחשוב
את לא צריכה לפחד מסימני הזמן
כל עוד הרוח שלך היא רוח פרא"
חייכת וליטפת לי את הגב
"רוח חזקה מבחוץ ומבפנים"
"מאמי בואי ננסה להתמסר לחופש"