רוחות הסתיו
אוויר הסתיו
מעיף את רוחותיו,
מטיח אותן בעצים שלא זזים,
במקומם מקובעים.
ואם רק היו מרפים,
נותנים לרוח לסחוף אותם למקומות חדשים…
אבל הם לא מסכימים.
יש כאלו שאומרים
שזה טוב, שהם יציבים,
מחוברים לשורשים.
אבל הם סתם סגורים.
לפעמים הרוח מצליחה לסחוף כמה עלים,
אבל הם מעטים לעומת העצים הגדולים והחזקים,
שמונעים מעצמם כל רעיון חדש שהרוח מביאה איתה.
הם אלו ששולטים.
ואני, אני עלה שנבל בסתיו,
נפלתי בשלכת ועכשיו
אני מוכנה לצאת לחוויות העולם.
העצים יישארו שם
אם הם רוצים.
שיישארו מקובעים.
תגובות (6)
זה יפהיפה:)
יש בזה הרבה מסר, על העולם.
תודה. ממש השתדלתי לקחת את זה למקום של ראיה צרה של אנשים, כאלו שמתעקשים על דעתם בלי לנסות להיפתח לדעות חדשות.
אני מאוד אוהבת לשפוט את החברה ביצירות שלי.
אני יודעת, זה אחת הסיבות שכל כך כיף לקרוא אותן:)
כיף לשמוע.
הוא מקסים בתור שיר, מקסים לגמרי~ בהצלחה בעולם הזה שאת וצאת אליו, קחי סוודר. שמעתי שקריר בחוץ.
ואי אהבתי מאוד אתהכתיבה שלך,סוחף!!
אשמח אם תתני את הביקורת שלך על שיריי האחרונים..