רגעים

רגע של אושר,
ואז של שנאה.
רגע של יופי,
ואז מבט של נסיגה.
רגע של פחד,
ואז חיוך טהור וחמים,
רגע של בסדר,
ואז הוא משתנה.

הכל בגלל הכעס,
הוא תמיד הורס שמחות.
כשהו מגיע כל רגע שהיה משתנה,
מציית לפקודות לא כתובות.

עכשיו רגע של בכי,
רגע של כעס עצמי.
עוד רגע זה יעבור,
כמו משחק תפקידים אינסופי.

עכשיו רגע של שלווה,
לנשום לאט בבקשה.
עוד שתי דקות וסיימנו,
קדימה רגע, גמרנו.

רגע של חושך,
ואז של אור.
רגע של שלום,
ואז של להתראות.
הרגעים משתנים,
כל דקה כל שנייה.
כלכך מהר,
אין צורך בהמתנה.