רב חובל

לא תמיד החיים שלי בשליטה על הספינה
הרבה טלטלות הרבה רגעי אימה
הרבה גלים שמתנגשים בי בעוצמה
ואת הים אני מכירה די טוב
הוא שם תמיד כשהראש שלי מתחיל יותר מדי לחשוב
וכשיורדת החשיכה הוא כמו בולען
אבל לא של הצרות שלי
ולא קל לסחוב כזה מטען
של הבעיות שלי
והדיכאון שלי, שהכוכבים מקיפים
מאירים את הלילה שלי בכמה רגעים יפים.
ואני עוצמת עיניים וחולמת על דברים אחרת
דברים שאני מרשה לעצמי לפרוק רק למחברת
שאני מרשה לעצמי לאהוב את מי שאני.
ולהתפרק, ולהישבר
ולהישאר למטה כמה שצריך
לתת לכל הכח להיגמר
ולא לפחד להשליך
לשלוח לעצמי יד שעוזרת לי לקום
ופשוט להמשיך
כאילו כלום.