הלילה את עיניי לא אעצום
לא אשקע במוחי, אני אעצור
כי אשאר עד הבוקר-
שבכל זאת יבוא
ואני אבכה במקלחת,
אז אפול במזרון
כשאפקח עיניים-
אזכור למה אין אור
כי נרדמתי רק בבוקר.
ועכשיו אני קמה רק לסוף.
בתוך זה יותר אגרסיבי וחד ובפנים עמוק. לתוך מזכיר לי לידה חלקה כזו אל משהו ברכות. לכי תביני חחח
ובקצרה הרעיון הוא שכשאתה מסרב לקבל משהו אתה מסרב לישון אתו ושישקע במוח שלך ויהפוך לחלק ממך. אתה כאילו טרוד ועצוב ובוכה ולא רוצה לפתוח עיניים לתוך המציאות האחרת. ככה אני אני לא ישנה עד שאני פותרת את הבעיה חחח
ואז בקצרה יוצא שהולכים לישון בבוקר. בוקר זו התחלה של יום. אתה קם בלילה ואין אור. אתה קם לסוף של היום. אז זו מטאפורה למצב שלך. כל הזמן קמים לסוף במקום להתחלות כשמשהו לא בסדר כמו תיאור הוויה כזו או הרגשה בהווה.
בוקר שבכל זאת בא זו כמו מעין הפתעה שלמרות שמשהו נורא קרה השמים לא נופלים והבוקר כן קם. ליפול במזרון זה מזכיר נפילה מירייה או התקף לב או חוסר כוחות והבתוך זה האלימות למרות שמזרון אמור פסמל משהו נעים כמו מעין אוקסימורון. כשאפקח עיניים זה גם לקום להתעורר מטאפורית, היא תהיה מודעת למה חייה נעצרו במקום, כי היא קמה רק לסוף כאילו
מקווה שעשיתי את זה קצת יותר מובן
הוו תודה לך אנדרי 3> האמת זה היה שיר הרבה יותר מסובך ולא יציב עד שאחרי הרבה זמן קלטתי שאפשר להותיר בית אחד עם כמה שינויים וזה כבר אןמר הכל. זה פשוט סגנון כתיבה אני מניחה כל אחד יכול. אישית אני אוהבת את שניהם וזה פשוט הכי קל לי כי בשבילי פחות צריכים לחשוב. תמיד בשירים טובים כל מילה נחשבת בגלל זה אני הרבה לא אוהבת שירים של אנשים כאן שהמילים זה כמו אבנים בשבילם… כאילו אין מחשבה, יש סיפור לא טוב במיוחד כי הוא לא מתואר המון או רק קונספט. ואז יש אנשים כמו שגורמים לי לרצות להפסיק לנשום ממה שאני קוראת חח
אוליב זה מדהים!! יש לך כישרון!! אגב סליחה שהייתי טיפה נוקשה בביקורות האחרונות, באמת ניסיתי למצוא נקודות חלשות ויצא שנשמעתי מגעילה. אל תשכחי שבסוף היום אני מאוהבת בכתיבה שלך!!!
השיר הוא כמו נקודת שיברון שכזו, אבל היות ואני בבית הספר לי הוא בעיקר מזכיר את החופש הגדול, ודווקא בגלל ששם אני מגיעה למצב של נוק-טרנל (ככה קוראים לזה כשאתה ישן כל היום וער בלילה). בחופש הגדול משום מה אני גם מגיעה להכי הרבה שיברונות כי יש לי זמן ואני יכולה להרשות לעצמי~.~
זו הנקודה הזו שאתה מגיע אליה והזמן נמתח כמו גומי ואתה חושב שאין לו סוף, ואז כשהשמש סוף סוף עולה אתה לא מבין איך היא מצליחה. איך אפשר להמשיך ככה? כשיש עוד כל כך הרבה לעשות וכל כך הרבה דברים שהיית רוצה לדעת והיית כל כך לא מוכן שפתאום הלילה יגמר. אני מכירה.
תשמעי, אני בדיוק לפני צבא אז בשבילי זה כמו החופש הגדול. גאדד קלעת בבוווללל כי עכשיו כשיש לי זמן אני ככה משתגעת בשעות ואני בהלם איך הימים חולפים להם. ממש נחמד לי שאני יכולה להזדהות עם מישהו בנוגע לזה זה נפלא לדעת שמישהו ממש חווה את זה גם ומספר לי על כך חח
לגבי הביקורת הקודמת ממש לא חשבתי שהייתה מגעילה. ממש ממש לא. הלכת עם כמה נקודות יפות חוץ מזה שרשמתי לך שאני מסכימה ען חלקן וכצבתי גם שהדברים הם דברי הדובר ולא אני. ככה שבכל בסדר סתם עניין אותי מה המחשבה הסופית הכללית כי שכחת לציין את זה חח
מאוד מאוד שמחה שאהבת ומחמאותייך מחמיאות נורא (:
תגובות (14)
זה עמוק יותר ממה שנדמה לי?
אני לא בטוחה.
יש לך בעיה עם ה ב וה ל וכל זה.
לא נראה לי שתקין לומר במזרון.
אלא למזרון.
בתוך זה יותר אגרסיבי וחד ובפנים עמוק. לתוך מזכיר לי לידה חלקה כזו אל משהו ברכות. לכי תביני חחח
ובקצרה הרעיון הוא שכשאתה מסרב לקבל משהו אתה מסרב לישון אתו ושישקע במוח שלך ויהפוך לחלק ממך. אתה כאילו טרוד ועצוב ובוכה ולא רוצה לפתוח עיניים לתוך המציאות האחרת. ככה אני אני לא ישנה עד שאני פותרת את הבעיה חחח
ואז בקצרה יוצא שהולכים לישון בבוקר. בוקר זו התחלה של יום. אתה קם בלילה ואין אור. אתה קם לסוף של היום. אז זו מטאפורה למצב שלך. כל הזמן קמים לסוף במקום להתחלות כשמשהו לא בסדר כמו תיאור הוויה כזו או הרגשה בהווה.
בוקר שבכל זאת בא זו כמו מעין הפתעה שלמרות שמשהו נורא קרה השמים לא נופלים והבוקר כן קם. ליפול במזרון זה מזכיר נפילה מירייה או התקף לב או חוסר כוחות והבתוך זה האלימות למרות שמזרון אמור פסמל משהו נעים כמו מעין אוקסימורון. כשאפקח עיניים זה גם לקום להתעורר מטאפורית, היא תהיה מודעת למה חייה נעצרו במקום, כי היא קמה רק לסוף כאילו
מקווה שעשיתי את זה קצת יותר מובן
איך מישהו יכול לכתוב משהו כל כך פשוט עם כל כך הרבה מסר…
יפה… המסר קצת לא ברור, אבל השיר עצמו יפה, השפה גבוהה… סך הכל כתבת שיר נהדר!
תודה רבה לך על התגובה(: הינה הסברתי לאנדריאנה על מה זה תודיעי לי אם עדיין אהבת בבקשה (:
הוו תודה לך אנדרי 3> האמת זה היה שיר הרבה יותר מסובך ולא יציב עד שאחרי הרבה זמן קלטתי שאפשר להותיר בית אחד עם כמה שינויים וזה כבר אןמר הכל. זה פשוט סגנון כתיבה אני מניחה כל אחד יכול. אישית אני אוהבת את שניהם וזה פשוט הכי קל לי כי בשבילי פחות צריכים לחשוב. תמיד בשירים טובים כל מילה נחשבת בגלל זה אני הרבה לא אוהבת שירים של אנשים כאן שהמילים זה כמו אבנים בשבילם… כאילו אין מחשבה, יש סיפור לא טוב במיוחד כי הוא לא מתואר המון או רק קונספט. ואז יש אנשים כמו שגורמים לי לרצות להפסיק לנשום ממה שאני קוראת חח
קצר ולעניין..וכל כך הרבה יש בזה,זה מצוין אוליב.
תודה רבה לך זה נהדר לשמוע!
אוליב.
אוליב.
אוליב.
אומייגאד אוליב.
גאד.
פאקינג גאד סייקס אני לא נרגעת אישה.
תראי מה את עושה.
חחחחחחח עאעה ליזה!! תודה רבה רבה רבה רבה!!! 3> 3> 3> את כל פעם גורמת לי לחייך למסך כמו טיפשה חח
אוליב זה מדהים!! יש לך כישרון!! אגב סליחה שהייתי טיפה נוקשה בביקורות האחרונות, באמת ניסיתי למצוא נקודות חלשות ויצא שנשמעתי מגעילה. אל תשכחי שבסוף היום אני מאוהבת בכתיבה שלך!!!
השיר הוא כמו נקודת שיברון שכזו, אבל היות ואני בבית הספר לי הוא בעיקר מזכיר את החופש הגדול, ודווקא בגלל ששם אני מגיעה למצב של נוק-טרנל (ככה קוראים לזה כשאתה ישן כל היום וער בלילה). בחופש הגדול משום מה אני גם מגיעה להכי הרבה שיברונות כי יש לי זמן ואני יכולה להרשות לעצמי~.~
זו הנקודה הזו שאתה מגיע אליה והזמן נמתח כמו גומי ואתה חושב שאין לו סוף, ואז כשהשמש סוף סוף עולה אתה לא מבין איך היא מצליחה. איך אפשר להמשיך ככה? כשיש עוד כל כך הרבה לעשות וכל כך הרבה דברים שהיית רוצה לדעת והיית כל כך לא מוכן שפתאום הלילה יגמר. אני מכירה.
תשמעי, אני בדיוק לפני צבא אז בשבילי זה כמו החופש הגדול. גאדד קלעת בבוווללל כי עכשיו כשיש לי זמן אני ככה משתגעת בשעות ואני בהלם איך הימים חולפים להם. ממש נחמד לי שאני יכולה להזדהות עם מישהו בנוגע לזה זה נפלא לדעת שמישהו ממש חווה את זה גם ומספר לי על כך חח
לגבי הביקורת הקודמת ממש לא חשבתי שהייתה מגעילה. ממש ממש לא. הלכת עם כמה נקודות יפות חוץ מזה שרשמתי לך שאני מסכימה ען חלקן וכצבתי גם שהדברים הם דברי הדובר ולא אני. ככה שבכל בסדר סתם עניין אותי מה המחשבה הסופית הכללית כי שכחת לציין את זה חח
מאוד מאוד שמחה שאהבת ומחמאותייך מחמיאות נורא (:
אוליב את מדהימה! כתיבה מעולה. אהבתי גם את הרעיון! :) 3>
עאעהההה תודהה לך יקירה <3 תענוג לשמוע מילים כאלה ממך!