קיר ציפורים/

אז שוב חזרנו לחדר הישן,
עם הקירות החצי לבנים,
בלי תמונות שמכסות אותם,
בלי ציורים מחויכים.
הזיכרונות נשארו כמו שהם,
ריקים מתוכן אך מלאים באהבה,
ומאחורי כל חפץ קטן שנמצא בפינה זו או אחרת,
נמצאים סודות שקבורים עוד מזמן.
אז שוב חזרנו לחדר הישן,
רק עם מברשת גדולה וצבע לבן,
מתקרבים לאט אל קיר הציפורים.
החיוך הקטן נמחק,
וגם המבט הנוצץ,
והמקור שסיפר לי אלפי סיפורים,
עכשיו גם הוא יושן,
כולם נעלמים.
כך ציפור אחת הלכה, וכך הלכו גם עוד שישה,
מתכסות בשמיכה לבנה,
חוזרות חזרה, אל הקיר הישן.