קוראים לי סופה
אני גרה בבקתה עזובה
כבר ארבע מאות שנה,
עברו עליי שלושים חורפים
של בדידות ואכזבה.
שולטים עליי ענני הזעם,
שבעים ימים של גשם ללא הפסקה.
קוראים לי סופה
אני קפואה באגם
ושוקעת כשהקיץ מגיח
בלי סיבה.
השמש היא שקרנית
והירח והכוכבים הם לי עדים
למה שעוד שיהיה בחורפים הבאים.
קוראים לי סופה
ואני מסוכנת,
קוראים לי סופה
ואני סוחפת
ממהרת
לא נעצרת.
תגובות (0)