קופסא קטנה
בקצה החדר יש קופסא,
קטנה וחומה ומכוערת,
סגורה בדבק חזק;
והיא מכילה את כל רגשותיי,
המודחקים, הכואבים.
בקצה החדר יש קופסא,
ואני עושה הכל כדי להתעלם ממנה,
מבטיחה שלעולם לא אפתח אותה שוב.
חתיכות במלבי השבור נעולות בה,
מלאות בארס של חורבן ובדידות.
בקצה החדר יש קופסא,
ולידה נח לו מכתב קטן,
הוא אזהרה לאנשים,
שמא יייפתחו את הקופסא,
ויכאיבו ללבי שוב,
בחוזקה.
תגובות (3)
מהמם, ולגמרי מזדהה! :)
קצר יפה ומכיל בתוכו כלכך הרבה משמעות.
מזדהה איתך לגמרי.
וואו, מקסים לגמרי.
[באתי לנסות לתת תגובה-חפירה אבל אני פשוט לא מוצאת. כאילו, זה פשוט והכל פרוש על השולחן אבל בלי לגלות יותר ממה שאנחנו צריכים לדעת בתוספת רגש]
מקסים, גרם לי לחשוב על תיבת פנדורה שזה חמוד.
אשמח אם תקראי את הקטע האחרון שלי, אני סתם מחבבת אותו פתאום אז הייתי רוצה דעה.