קולות הרוחות

לילות קרים מתחת לשמיכה,
נשמה עצובה נותרה בודדה,
אתה ממשיך ללכת, לא עוצר לשנייה,
לא נותן מחשבה, למה שקרה.

והרוח סוערת, מכה בחלונות בחוזקה,
ויבבה חלושה מגיעה לאוזני ממקום מחבואה,
סדין מתהדק תחת אגרוף אחוז אימה,
אף אחד לא רוצה להישאר לבד באחוזה.

קולות ישנים קוראים לך לחזור,
מבטיהם עוקבים אחרייך בכפור,
בכל צעד וצעד, היום או מחר,
הסוף קרב, אי אפשר להתחמק.

ברחת ממוות, כאב ואבדון,
אך לפנייך רבים ניסו וזכו לכישלון,
חברייך המתים מחכים שתחזור,
אז שמע בעצתי: תסתובב ואל תביט לאחור.

קולות ישנים קוראים לך לחזור,
מבטיהם עוקבים אחרייך בכפור,
בכל צעד וצעד, היום או מחר,
הסוף קרב, אי אפשר להתחמק.