קדימה, צא,
הצל את עצמך,
מחיים אשר מלאים בכאב,
הצל את עצמך,
העולם שלך לא אמיתי,
קדימה, צא,
כל מה שהכרת יעלם,
כף רגליך רועדת,
זה בסדר, גם אני הייתי חוששת,
עכשיו אתה רואה?
זהו לא עולם ורוד,
אך גם לא שחור,
קדימה, צא,
אל תפחד,
אם לא תלך,
לא יהיה לאן להתקדם,
פקח עינייך,
המציאות שלך שיקרית,
היא אכן לא נכונה,
היא לא אמיתית,
מבעד לזכוכית ראית חיים אחרים,
צא החוצה,
תראה ענן שחור ברקיע כחול,
תעצור, אל תחזור,
בלי שחור איך יהיה ורוד?
קדימה, צא, רק תצא,
הדלת פתוחה,
מדוע אתה לא הולך?
תגובות (3)
אל תרגישי חלודה, בגלל שלדעתי ייצא לך מאוד יפה. האם הוא בסוף הלך? ומדוע? את תיארת חיים של מישהו כול כך יפה שבעצם מנסה לתאר למישהו אחר מהו העולם ומה הולך בו ומה עומד לקרות. הוא מנסה בעצם "לשכנע" ואז בסוף השארת מן מתח מסויים… מדוע הוא לא הולך ומציל את עצמו?
זו כאילו מן "אזהרה" כזאת, המטרה כאן זה שלפעמים אנחנו חיים בבועה שלנו, אנחנו תקועים ברע ובסבל עד כדי כך שאנחנו מתרגלים אליו.
כאשר אנחנו רוצים לקחת צעד קדימה אנחנו חוששים, אנחנו רואים דברים אחרים, דברים שלא ידענו לפני כן, ולכן אנחנו נשארים במציאות שהתרגלנו אליה.
זה למה הוא לא מציל את עצמו, הוא מפחד.
רק תצאו, תנסו דברים חדשים, תעזו!
ואוו, זה כלכך נכנס בי עכשיו… המילים, יש להם מין עומק כזה, שכשאתה קורא אתה לא יכול לא-להרגיש שקוע… אני לא יודעת להסביר את זה בדיוק, אבל זה מצוין.
ממש אהבתי