קַּיִּץ שָׁב

הִנֵּה חֹרֶף חָלַף
עַנְנֵי נוֹצָה מְרַחֲפִים מֵעָלָיו,
כְּבָר לֹא נִשָּׂאִים בַּרְבּוּרֵי שַּׁרְשֶׁרֶת.
אָבִיב מִתְדַפֵּק עִם הַזְּמַן
מְסַמֵּן עַלְעָלָיו-
בְּשֶׁפַע יָרוֹק
תִּלְתָּן.

מִתְאָרְכִים יָּמִים
לַיְלָה עוֹטֶה צִּרְצּוּרִים,
בֶּחָלִיל מְחַלֵּל הָרוּחַ.
חָצַב לֹא יִּקְמֵל עֵת חֹרֶף תַּם
יְפַנֶּה מְקוֹמוֹ מֵחָדָשׁ.

אֶת שֶׁנֶּעֶרַם לְמִשְׁמָר:
כִּבְשָׂה מֵשִׁילָה מְעִילָה.
חָצִיר בַּגֹּרֶן, כֶּרֶם אֹסֵף גַּפְנוֹ.
רוּחַ נִתְקַף תּוֹדָה.
חֹרֶף אֲשֶׁר הֵנִיב
בִּשְׂדוֹתָיו.

אֲדָמָה תַּשְׁחִים
עֵת חֹם קַיִץ מַאֲדִים.
לֵב נִכְסָף לִשְׁמֵי תָּכֹל גְּדוֹלִים.
שִׁבֹּלֶת זְקוּפָה
תִּגְבַּהּ הַקָּמָה.
לִרְמֹז אֶת בּוֹאָהּ
שֶׁל עוֹנַת הָאַהֲבָה.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי