צרות של עשירים
הגישה הקונסרבטיבית
היא שצריך ללחוץ על הילד
ללחוץ ללחוץ
שלא יתחרט,
שלא יתחיל
מנקודת פתיחה נמוכה,
שלא יהיה לו קשה
בלי זמן, או אי אפשר.
שיהיו לו צרות של עשירים –
שמקסימום הוא לא יהנה.
תמיד יש זמן להנות.
ודמויות שיש ללמוד מהן עומדות על הצד.
צד אחד של הסיפון
לוחצות ודוחפות
משפטים
סנקציות
הן תורמות כך ולא אחרת
לא לקחת סיכון
הכי בטוח – בטוח
אבל כדי לחיות בשלום
אוטופיה והרמוניה
יש לעמוד על מישור
המקביל לעולם.
אז הילד מפעיל
לחץ חזק רק על הצד השני
חושב יותר לקחת סיכונים ולהנות
כן הוא מתייצב ולכן שט.
ויום אחד יצטרך
להיות הקברניט של הספינה
עצמאי בהיותו אחד, לבד
וזה, תמיד נוטה לצד, המסכן
לצד זה מסוכן
תמיד עם פגם, תמיד כזה גידם
הולך עקום לקרת קרחון ויורד לו חושך בעיניים
איפה אלוהים?
הם הוציאו לו איבר בגוף
הם הוציאו לו איבר בגוף.
וכאלה הן תמיד דמויות לחיקוי
עומדות על הצד,
כמו ליצן.
תגובות (5)
אריסטו אמר שהמפתח לחיים בריאים הוא איזון. רוסו היה מציע לשים את הילד בספינה ולתת לו להתהלך בחופשיות, ללמוד איך היא נוטה מצד לצד כשהוא הולך מקצה לקצה. זה יהיה חכם להניח הורה בכל אחת מהקצוות, כדי שמשקלם ירסן את התנודות הקיצוניות שהתרוצצות הילד עלולה לגרום לספינה, עד שילמד ללכת עליה לא כמו שיכור, ובינתיים יוכלו לספק הכוונה וחיבוק בעת הצורך.
בתור בונוס, הנה עוד דברים חכמים שאמר אריסטו:
שצלופחים לא מתרבים
שהמוח הוא איבר לקירור הגוף
שיש חייזרים
שיש חוקי פיזיקה שונים למה שנמצא מתחת לשמיים (הארץ) ומעליה (כוכבים). לגבי שניהם הוא טעה. לכי תלמדי לפסיכומטרי
חחחחחחחחחחח יש חייזרים!
סוף סוף זה נתן לי להכנס, נראה לי שError 505 הוא האלוהים של האתר הזה. עכשיו אני יכולה להעמיד את שלושת שירי העמוד הראשי שלך על הפודיום הדמיוני שלי, כשזה במקום הראשון. אני חושבת שהצלחת לבטא כאן הכי הרבה את הדעות שלך, וזה מה שחיזק אותו בעיניי. (זו ראייה אישית, כמובן.)
אהבתי את הקטע אבל הוא הרגיש לי מאוד מבולבל, אני אוהבת כשאומרים הרבה בקצת מילים אבל במקרה הזה הרגיש כאילו ניסית לאמר קצת יותר מידי. אבל בכל זאת אהבתי, המטאפורות היוממעניינות ויצרת מין אווירה שקשקה להגדיר במילים.
תודה רבה לשתיכן עזרתן וגורן חשבתי שאני אלוהים