צעדי ריקוד

צעדי ריקוד, טיפופים על הרצפה.
היא רוקדת בין שמלות קטיפה.
לא מחפשת יש לה אמא שתדאג רק לה,
לא יודעת לא רואה רק רוקדת בגלימה.

היא עומדת על רצפה חומה,
היא רוקדת על פרקט רותח.
היא צוחקת, עליזה, לא עצובה,
יכולה רק לרקוד לרקוד לרקוד.

והנה פניה עצובות, כבר לא האירו,
וידיים עדינות את הדמעות יורידו.
אין לה דאגה היא רק
רוקדת בין שמלות קטיפה.

אבל עדיין היא בוכה מצער,
לא הכול מושלם אפשר לבכות.
עדיין פניה לא האירו, בוכה שוב
רוקדת בין שמלות שחורות.

עומדת מול קרב עצובה.
עומדת מול קבר עצובה.
עומדת מול הבֹקר עצובה.
עומדת עצובה תמיד.

ושוב רוקדת היא בין
שמלות קטיפה,
אבל שחורות שחורות
בלי תקווה.