צמאה נפשי אליך

בית א.
את כל העולם, לא אוכל לכבוש.
ועל כך אודה, ולא אבוש.
לפניך א-להים, ארכין ראשי ואכנע.
נכספה לך נפשי, נפלאותיך מי מנה.

פזמון.
צמאה, נפשי אליך. כל חיי, הם ממך.
לראות, פאר עוזך. וגדולת, ימינך.
לא אשקוט, לא אנוח. עד יושלם, הכיסא.
איאבק, גם ברוח. לא אפסיק, אנסה.

בית ב.
על כל האנשים, לא אוכל להיות לראש.
על כל השלגים, לא אוכל לגלוש.
וכמה שאחכים, תחסר בי עוד תבונה.
וגם בשעת השיא, תוכל ליפול עלי שינה.

צמאה…