צל של רעיונות
מהרצפה אל התקרה
נח באי ההיגיון
מפיל סכין בכיוון התנועה.
תתעורר אדם.
שמיכה של טלאי המציאות
משכיבה את הנולד לישון
חרף ההרגשה, זאת שינה תמידית.
תאום הלבוש בתקוות הנולד, משכיב לישון.
צל של רעיונות
כוחם לא הוסבר ולא יוסבר
כי הגיעה העת שבסיסם ישבר
תחת מרגמות העולם
שוכב על התקרה והדמעות אמיתיות
המנוח השטוף, כבר לא יניע את האמת
הוא לא אני
הוא היה אני
תגובות (1)
עשית בי חטאת צר וכבד באמיתות האלה שלך. מופלא.