צלקת

בלילה של אתמול
שוב המחשבות
קצת הותירו אותי
קלת דעת ומשותקת
בעקבות אותה הצלקת

אמנם הצלקת ממזמן
אך היא עודנה
ויודעת אני
שהיא לעולם תהיה קיימת
גם אם זה נראה
שהיא איננה

וכשאני מביטה באחרים
בגופם החלק
"הדשא של השכן
ירוק יותר"
שוב עולה
באופן מובהק

ואז אני חושבת
לעצמי בלב כואב
בשקט
איך זה הגיוני
שאני היחידה
בעולם שמתמודדת
עם צלקת?

הרי גם זו
שממש עכשיו צוחקת
מי אמר שגם
לה אין
צלקת?

וזה שבפינה
שרואים שעבר הרבה
בחייו
צלקת לנשוא גם הוא
חייב

ובעצם גם אני
כלפי חוץ
נראית טיפה אחרת
ובטח שלא רואים
עלי
שיש לי צלקת

אז אולי הצלקת
היא לא הדבר הכי
מושלם
אבל היא בסופו של דבר
מה שמייחדת
אותי ואת כולם