צללים

בוחש באופל האור
בוגד באבותיי אשר המשיכו בתהליך
תהליך שאני הפסקתי כי דמי לא הספיק
חתך יש לגרוס

עיניי כבר חסרות חיים
עקרו ממני את השורש לאופי
ונשאר גוף שעושה צרכייו כאחרים
ולא הצרכים ששכח

ויקום מאין רגש
רגש שלא מורגש עד שעצרה מבטך
היא כמו אל שעושה מכלום דבר
בתוך האפלה נוצר זיקוק

הזיקוק יחזיק בלי חמצן
הוא יפרוס לפניך דלת
דלת התקווה
וכבר איני בוגד בהמשכי