ציירתי
ציירתי את האדם הקדמון עם חצאית ונבוט
ואת הרעש המונוטוני של המכונות
ואת הדחפורים והמשאיות
והמבנים העשויים פלסטיק, וגם החלליות
ציירתי את כדור-הארץ כאתר בנייה
עם הרבה שדות תעופה
מערות בסלע, ומשרדים עם תריסים
רוגטקות וטילי מימן
אבל לא היה לי זמן לצייר אותי
כי לא זכור לי אותי קיים
אבל בלילה, במאה ה-21
כשאני מעשן סיגריה ושותה שיקוי
אני שומע רחוק-רחוק קול הימהום
של מכונת כביסה, או משאית
ונזכר בזמנים ההם לפני עשרות-אלפי שנים
כשהייתי יושב במערה, מעשן ושותה קפה
בזמן שהאלים מהשמיים,
אכלו את אדמתי,
שיעבדו את אחי,
והשתגלו עם אחותי.
תגובות (2)
לא כל כך הבנתי את המשמעות (אולי בגלל שאני בורה) אבל זה ממש יפה!
מסכימה עם כל מילה של ג'ולייט.