צבע

הרגע נאכל בתוך הדממה,
הקפאת השמש נתון אמיתי,
היא שופכת דלי צבע מהמרפסת,
אני נצבע בקשת הטעמים,

זה אומר שהכתום הזה עכשיו אני,
נייר, בגד, מרחק ומבט,
ככה לשכוח כל יום זה לא טוב,
את עצמי,

היא תחכה לי בבוקר,
עם צבע אחר.