פתאום אני חולם

אהלן יאיר,
יפה לראות כיצד אתה שופך מחשבות לתוך צורת שירה. אין ספק שזו עוד דרך להצליח לייצר עם עצמנו שיח על חיינו.

אני לא זוכרת אם זו הערה שחוזרת על עצמה, אבל לטעמי, חלוקת השיר לכותרות (בית א, פזמון, בית ב וכן הלאה) מיותרת.
החריזה ככה-ככה, גם בגלל שנדמה שהיא מתגברת על התוכן, וגם בגלל שהיא ברוב המקומות פשוט לא נכונה. אי אפשר לנתק חריזה ממקצב. זה ששתי מילים מתחרזות, לא אומר שכשתשיר את כל המשפט זה יעבוד. עברית זו שפה יחסית מורכבת, בתחום המקצבים והחריזה. כדי לתקן מקצב, כדי לבדוק כמה הברות יש בכל שורה, ואולי לנסות להלביש על הכל מקצב איאמבי. בכל מקרה, השיר לא עובד לטעמי.
ושוב – לדעתי היה עוד שיר שנתתי לו את אותה הערה: אתה מתרכז יותר מדי בחרוזים מאשר בתוכן של השיר, וזה פוגם.

המשך לכתוב!

תודה רבה על תגובתך, זו תגובה חשובה הנוגעת בעניינים יסודיים בצורת וסגנון הכתיבה שלי-אני חושב על הדברים שכתבת ועל מה נכון ומתאים בעבורי לקחת וליישם. עם זאת הכתיבה אצלי ובכלל היא תהליך פנימי ועמוק והשינויים בה הם שינויים תהליכיים בתוך הנפש פנימה ולכן אם וכאשר הם מתרחשים הם עשויים לקחת זמן ולפעמים הרבה זמן