פשוט אני

משתנה, בקצב רצחני,
זה לא נורא, כי זה פשוט אני.
הרכבת כבר נסעה,
אותי היא לא שמעה,
צועקת,

ימין או שמאל
לבן או שחור
רק לפרוק את העול
להדליק את האור.

מנגינה, עוברת ברחובות,
קול תרועה, המלך בשדות.
לאסוף את השברים,
להמשיך עם החיים,
לוחשת,

זמן לעשות חשבון נפש…
לא לפחד מטעויות,
הכול ענין של שניות,
או שנפספס שוב את הרכבת…

ימין או שמאל
לבן או שחור
רק לפרוק את העול
להדליק את האור…