פרשת פקודי – מנהיגותו של משה

לָמָּה הַתּוֹרָה מַצִּיגָה לָנוּ – אֶת פֵּרוּט הַתְּרוּמוֹת?
הַאִם מִישֶׁהוּ יַחְשֹׁד – שֶׁמֹּשֶׁה מְסֻגָּל לְרַמּוֹת?
.
אֶלָּא שֶׁלֵּיצָנֵי הַדּוֹר – הֶאֱשִׁימוּ אוֹתוֹ בִּגְנֵבָה,
וּמֹשֶׁה בִּתְגוּבָה – הִצִּיג לָעָם דּוּ"חַ בְּעָנָוָה.
אַךְ כֵּיצַד אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁד – בְּאִישׁ הָאֱלוֹקִים?
אֶלָּא שֶׁאֲנָשִׁים מַאֲשִׁימִים אֲחֵרִים – בְּמָה שֶׁהֵם לוֹקִים.
כַּאֲשֶׁר הֵם בְּעַצְמָם פְּגוּמִים,
הֵם רוֹאִים בְּכֻלָּם – פְּגָמִים.
.
אַךְ מֹשֶׁה – לֹא לוֹקֵחַ לַלֵּב אֶת הָעֶלְבּוֹן,
וְנוֹתֵן לָעָם – דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.
הוּא מְלַמֵּד אוֹתָנוּ – לְהִתְרַחֵק מֵרִיב וּמָדוֹן,
כִּי זוֹהִי הַדֶּרֶךְ – לַאֲבַדּוֹן.
שֶׁמַּנְהִיג צָרִיךְ לְהִתְיַחֵס בְּכָבוֹד לְכֹּל פִּקָּדוֹן,
וְלֹא לַחְשֹׁב שֶׁהוּא מֵעַל הַחֹק – כִּי הוּא הָ"אָדוֹן".
.
שֶׁהַדֶּרֶךְ לְהִתְמוֹדֵד – עִם הַאֲשָׁמוֹת מַטְרִידוֹת,
זֶה פָּשׁוּט – לְהַצִּיג אֶת הָעֻבְדּוֹת.
שֶׁהַדֶּרֶךְ הֲכִי טוֹבָה – לְהִתְמוֹדֵד עִם חֲשָׁדוֹת,
זֶה לִגְרֹם לָהֶם – לְהִתְבַּדּוֹת.
.
שֶׁהַמַּנְהִיג צָרִיךְ לִהְיוֹת – מְאֻפָּק וְעִנְיָנִי,
גַּם כְּשֶׁלֵּיצָנֵי הַדּוֹר – מַאֲשִׁימִים אוֹתוֹ בְּאֹפִי עֲבַרְיָנִי.
שֶׁגַּם כְּשֶׁהָאִשּׁוּם הוּא פּוֹגְעָנִי,
הַמַּנְהִיג צָרִיךְ לְהָגִיב – בְּאֹפֶן מְמֻקָּד וּשְׂכַלְתָּנִי.
.
מֹשֶׁה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ – כַּמָּה חֲשׁוּבָה הָעֲנָוָה,
כִּי הִיא זוֹ – שֶׁמּוֹנַעַת אֶת הַמְּרִיבָה.
בְּעוֹד הַגַּאֲוָה – מַלְהִיטָה אֶת עוֹצְמַת הַלֶּהָבָה,
הָעֲנָוָה – מוֹבִילָה לְאַהֲבָה.
.
בִּמְקוֹם אִימְפּוּלְסִיבִיּוּת – עוֹד קְצָת מַחְשָׁבָה,
בִּמְקוֹם לְהִתְפָּרֵץ – עוֹד קְצָת הַקְשָׁבָה.
לְהִסְתַּכֵּל – עַל הַתְּמוּנָה הָרְחָבָה,
לְנַסּוֹת לְהָבִין – מָה הַשֵּׁנִי חָוָה?
לְוַתֵּר – בִּשְׁבִיל הָאַחְוָה,
לַעֲשׂוֹת עֲבוּר הַשֵּׁנִי – מֶחְוָה.
לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאַחֵר – בְּעַיִן טוֹבָה,
לְהִשְׁתַּדֵּל כְּמֵיטַב הַיְּכֹלֶת – לִמְנֹעַ אֵיבָה.
וְאוּלַי אִם כֻּלָּנוּ נִנְהַג כָּךְ – עִם הַסְּבִיבָה,
נְגַלֶּה – עַד כַּמָּה הַגְּאֻלָּה קְרוֹבָה?
.
וְאוּלַי כֹּל אָדָם – הוּא מַנְהִיג זָעִיר?
שֶׁיָּכוֹל – אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְהַבְעִיר,
אוֹ לִבְחֹר – אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹרוֹ לְהָאִיר?