פרשת נוח – תשפ"ה

"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו",
לָמָּה הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת לָנוּ – אֶת קוֹרוֹתָיו?
וְלָמָּה הַתּוֹרָה מַדְגִּישָׁה – דַּוְקָא אֶת בְּ"דּוֹרוֹתָיו"?
.
זֶה קַל לִפְעֹל – בְּצוּרָה חִיּוּבִית וְטוֹבָה,
כַּאֲשֶׁר כָּךְ מְעוֹדֶדֶת הַסְּבִיבָה.
אַךְ מָה קוֹרֶה – שֶׁהַסְּבִיבָה מְעוֹדֶדֶת גְּנֵבָה?
וְהַיֹּשֶׁר – מוֹלִיד תְּחוּשַׁת אֵיבָה?
.
קָשֶׁה מְאוֹד – לָלֶכֶת נֶגֶד הַחֶבְרָה,
וְלָכֵן בְּמַצָּב כָּזֶה – רֹב הָאֲנָשִׁים יִבְחֲרוּ בְּרַע.
יַעַבְרוּ עוֹד עֲבֵרָה וְעוֹד עֲבֵרָה,
עַד שֶׁזֶּה יַהֲפֹךְ לִהְיוֹת שִׁגְרָה.
.
נֹחַ הָיָה אִישׁ צַדִּיק – בְּיַחַס לִתְקוּפָתוֹ,
וּמִכָּאן אָנוּ לוֹמְדִים – עַל גְּדֻלָּתוֹ.
הַיְּכֹלֶת לִפְעֹל – עַל פִּי אֱמוּנָתוֹ,
בְּנִגּוּד לַמּוּסָר הַקְּלוֹקֵל שֶׁל דּוֹרוֹ – מְלַמֵּד עַל מַעֲלָתוֹ.
.
אַךְ גַּם – אֶת גְּנוּתוֹ,
בְּיַחַס לְדוֹרוֹת אֲחֵרִים – אֶת קַטְנוּתוֹ.
בְּיַחַס לְדוֹרוֹ הַמֻּשְׁחָת – הוּא הִתְבַּלֵּט בְּצִדְקוּתוֹ,
אַךְ בְּדוֹרוֹת אֲחֵרִים – הָיָה נֶחֱשָׂף בְּחֹסֶר שְׁלֵמוּתוֹ.
.
הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ לִשְׁאֹף – לִשְׁלֵמוּת אֲמִתִּית,
לֹא שְׁלֵמוֹת רַק בְּיַחַס – לְמֻשְׁחָתוֹת סְבִיבָתִית.
אַל תִּסְתַּפֵּק בְּכָךְ – שֶׁיֵּשׁ גְּרוּעִים מִמְּךָ בַּתַּחְתִּית,
אֶלָּא אַתָּה צָרִיךְ לְמַקְסֶם – אֶת הִתְפַּתְּחוּתְךָ הָאִישִׁיּוּתִית.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
וְאוּלַי הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי – מִפָּרָשַׁת נֹחַ,
הִיא שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאֱנוֹשׁוּת מַתְחִילָה אֶת עֲרָכֶיהָ לִזְנֹחַ,
וְכֻּלָּם עוֹשִׂים – רַק אֶת מָה שֶׁ'נוֹחַ',
בַּסּוֹף מַגִּיעַ הַמַּבּוּל – וְאָז לְאַף אֶחָד אֵין מָנוֹחַ?