פרשת כי תישא – מחצית השקל.

מַדּוּעַ אִי אֶפְשָׁר לִסְפֹּר אֶת עַם יִשְׂרָאֵל -בְּאֹפֶן יָשִׁיר?
לָמָּה מֻגְבֶּלֶת הַתְּרוּמָה – שֶׁל הֶעָשִׁיר?
וּמַדּוּעַ דַּוְקָא כַּמּוּת שְׁרִירוּתִית – שֶׁל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל?
לָמָּה לֹא לִתְרֹם בְּאֹפֶן שָׁלֵם – שֶׁקֶל?
.
אֶלָּא שֶׁהַתּוֹרָה רוֹצָה לְלַמְּדֵנוּ,
שֶׁאָנוּ לֹא נִמְדָּדִים – בְּיַחַס לְכַּמּוּתֵנוּ.
לֹא בְּכּוֹחֵנוּ – וַאֲפִלּוּ לֹא בְּחֹכְמָתֵנוּ,
אָנוּ נִמְדָּדִים – בִּתְרוּמָתֵנוּ.
.
הַסִּבָּה לַשִׁוְיוֹן בַּתְּרוּמָה – בֵּין הֶעָשִׁיר לְעָנִי,
כְּדֵי לְלַמֵּד אוֹתָנוּ – שֶׁהַיַּחַס שֶׁל אֱלוֹקִים שִׁוְיוֹנִי.
זֶה לֹא מְשַׁנֶּה אִם אַתָּה – פְּרוֹפֵסוֹר אוֹ חֶנְוָנִי,
הָאָדָם נִמְדָּד עַל פִּי מַעֲשָׂיו – וְלֹא עַל בְּסִיס מֹחַ לַמְדָנִי.
.
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל – מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ שֶׁהַתְּרוּמָה חֲצוּיָה,
כִּי בִּלְעֲדֵי הַשֵּׁנִי – לֹא הָיִיתָ מַשִּׂיג אֶת הַתּוֹצָאָה הָרְצוּיָה.
כְּדֵי שֶׁהַתְּרוּמָה – תַּגִּיעַ לְמִצּוּיָהּ,
בֶּאָחֵרִים – הִיא תְּלוּיָה.
.
לְדֻגְמָה אָדָם יָכוֹל לְמַמֵּן – בֵּית חוֹלִים,
אַךְ לְלֹא רוֹפְאִים – מִי יְטַפֵּל בַּחוֹלִים?
וְגַם הַמְּטַפְּלִים – לֹא יְכוֹלִים,
לְטַפֵּל בְּחוֹלִים – לְלֹא כֵּלִים.
לְלֹא מְהַנְדְּסִים – שֶׁעַל תִּכְנוּנָם עוֹמְלִים,
וְהַמִּפְעָל לִיצוּרָם לֹא יִפְעַל – לְלֹא עוֹבְדִים יְעִילִים.
וְרַק שֶׁמִּכְלוֹל הַחֲלָקִים – יַחַד פּוֹעֲלִים,
הַחֵצִי אֶת הַחֵצִי – מַשְׁלִים.
.
וְאוּלַי הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי בְּפָּרָשָׁתֵנוּ,
שֶׁכּוֹחֵנוּ מֻשָּׂג – בְּאַחְדוּתֵנוּ?
שֶׁאִם רַק נִתְחַבֵּר – לִנְתִינָתֵנוּ,
נַרְגִּישׁ – אֶת כְּלַל יִשְׂרָאֵל בְּנִשְׁמָתֵנוּ.
וּבְעִקְבוֹת כָּךְ – תִּתְרַבֶּה אַהֲבָתֵנוּ,
וְזֶה מָה שֶׁיּוֹבִיל אוֹתָנוּ – לִגְאֻלָּתֵנוּ?