פרשת ויקרא – להקריב כדי להתקרב.

מַהִי הַסִּבָּה – לְהַקְרָבַת הַקוֹרְבָּנוֹת?
הֲרֵי בָּרוּר שֶׁאֱלוֹקִים – לֹא צָרִיךְ מַתָּנוֹת.
כְּדֵי לְהָבִין אֶת זֶה – צָרִיךְ לַחֲזֹר לַשֹּׁרֶשׁ הָרַע,
שֶׁנּוֹבֵעַ בְּמַהוּתוֹ – מֵהַהַסְתָּרָה.
.
הַכֹּל הִתְחִיל – בְּאָדָם וְחַוָּה,
הֵם רָצוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה,
לְהַרְבּוֹת – אֶת הָאַהֲבָה.
אַךְ כְּשֶׁגָּדְלָה הַתַּאֲוָה,
הֵם לֹא הִצְלִיחוּ לִשְׁלֹט בָּהּ – וְהַ"מְצִיאוּת" נֶחְרְבָה,
וְעַכְשָׁו – אָנוּ בִּמְצִיאוּת הַרְבֵּה פָּחוֹת טוֹבָה.
.
הַגּוּף הִתְגַּבֵּר עַל הַנְּשָׁמָה,
וְעַכְשָׁו אָנוּ בְּמֵמַד הַהַגְשָׁמָה.
הָאֱלוֹקוּת נִסְתֶּרֶת פֹּה – וַעֲלוּמָה,
וְהָרָצוֹן אָפוּף בְּזֻהֲמָה.
.
הַנֶּפֶשׁ הַבֶּהֵמִית – הַדּוֹמָה לְפָּרָה,
הִיא זוֹ שֶׁגּוֹרֶמֶת לָנוּ לַעֲשׂוֹת רַע.
לַחְטֹא – וּלְהַחֲטִיא אֶת הַמַּטָּרָה,
לְהַגְבִּיר אֶת הַהַסְתָּרָה – עַל יְדֵי עוֹד עֲבֵרָה.
.
יֵשׁ לָנוּ נֶפֶשׁ אֱלוֹקִית – שֶׁרוֹצָה לְהִתְקָרֵב לֶאֱלֹקִים,
וְזֶה מָה שֶׁגּוֹרֵם – שֶׁיִּהְיֶה סִכְסוּךְ בֵּין הַחֲלָקִים.
מִצַּד אֶחָד – אָנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת צַדִּיקִים,
מִצַּד שֵׁנִי – לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים אֲסוּרִים וּמְתוּקִים.
זֶה גּוֹרֵם לְכָךְ – שֶׁבְּתוֹכֵנוּ יִהְיוּ תָּמִיד מַאֲבָקִים.
.
אֶת הַקוֹרְבָּן מַקְרִיבִים,
כְּדֵי לְהִתְקָרֵב – כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה יוֹתֵר טוֹבִים.
אָנוּ מַקְרִיבִים אֶת הַחֵלֶק הַבֶּהֵמִי – אֶת הַבְּהֵמָה,
כְּדֵי לְהִתְחַבֵּר לַחֵלֶק הָאֱלוֹקִי – לַנְּשָׁמָה.
הַקְרָבַת הַקוֹרְבָּן – הִיא תַּהֲלִיךְ חֲוָיָתִי,
שֶׁבּוֹ הָאָדָם מַקְרִיב מֵעַצְמוֹ – אֶת הַחֵלֶק הַחַיָּתִי.
וּכְשֶׁהוּא מַקְרִיב אֶת רְכוּשׁוֹ, בְּהֶמְתּוֹ – גַּאֲוָתוֹ,
הוּא מִתְחַבֵּר יוֹתֵר – אֶל נִשְׁמָתוֹ.
.
וְאוּלַי הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי – בְּפָּרָשָׁתֵנוּ,
הוּא שֶׁאָנוּ מִתְקָרְבִים – עַל יְדֵי הַקְרָבָתֵנוּ?
שֶׁהָאַהֲבָה נִמְדֶּדֶת – עַל בְּסִיס נְתִינָתֵנוּ?
שֶׁהָרָצוֹן לְקַבֵּל – רַק מַרְחִיק אוֹתָנוּ מִתַּכְלִיתֵנוּ?
וְאִם רַק נִתְחַבֵּר – לִתְכוּנַת הַנְּתִינָה שֶׁל נִשְׁמָתֵנוּ,
נְגַלֶּה – שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ,
כִּי נַגִּיעַ – לִגְאֻלָּתֵנוּ?